הלכתי

זה כבר היום השלישי שאני מצליחה לגרור את עצמי להליכה. כבר יותר מחצי שנה שאני בטטת ספה רצינית, איבדתי את הכוחות הנפשיים למצוא לעצמי מסגרת נאותה לאימון - פילאטיס, trx, הליכה או כל דבר אחר... בחמישי, אחרי יום של כיף עם חברה ובנותיה החמודות בגן הפורח של הלורד הנדיב, הרגשתי שאני חייבת אוויר, שאני חייבת …

המשך לקרוא הלכתי

מודעות פרסומת

הגיגים

הרבה נושאים הצטברו לי, לא בטוח שהם יתחברו לכדי סיפור שלם, יכול להיות שהם ישארו הגיגים נפרדים עם חוט כמעט שקוף שעובר ביניהם... חיים משלהם אחרי שהודעתי כאן, שחור על גבי מסך, שזהו השלמתי ואני סוגרת את חיי הוירטואליים בקצבייה, החיים הוירטואליים שלי קיבלו חיים משלהם. לא יזמתי, לא דחפתי, לא עודדתי, אבל פתאום התחילו לטפטף …

המשך לקרוא הגיגים

תקופת האבל

בדרך לעבודה, פתאום היכה בי הברק! זה היה בתחילת השבוע, דיכדוכי הפוסט הקודם עדיין הורגשו באוויר, השיחה המרעישה עם הפסיכולוגית שלי על ההחלטה להפסיק לחפש הידהדה בראש, הרדיו דלק בעוצמה מתאימה והפקקים של תחילת היום ליוו אותי בדרך לעבודה. ואז פתאום זה היכה בי, אולי סופסוף הגעתי לסופה של תקופת האבל! תקופת אבל על החלום …

המשך לקרוא תקופת האבל

רגשות

"...לא כולם יודעים את זה, אבל כל לב אנושי פולט זרם חשמלי שמתפשט אל מחוץ לגוף, למרחק של שלושה מטרים. אנשים תוהים למה הם מפתחים חיבה או סלידה מיידית כלפי האנשים שהם פוגשים. הם מניחים שזה קשור לאסוציאציות: אם הם פגשו אישה נמוכה עם גבות מחוברות, הם נזכרים ביום שבו נמוכה אחרת עם גבות מחוברות …

המשך לקרוא רגשות

ממשיכים…

לפני שבועיים החלטתי לנסות שוב, לשוב "לזירת הפשע" ולתת צ'אנס לדברים שמאחורי הכרטיסים. החלטתי לספור עד שלוש ופשוט קפצתי למים... האמת, זו היתה הפסקה יחסית ארוכה, ולא שמחתי בכלל לגלות שכלום לא השתנה! עדיין הדיפדוף בכרטיסים ממש משעמם, עדיין אחרי 5 כרטיסים כולם נראים כמו אדם אחד ומשוכפל ועדיין כל מה שבא לי לעשות זה לסגור …

המשך לקרוא ממשיכים…

עולם אחר

פעם בכמה חודשים יוצא לי להציץ ולחיות קצת בעולם אחר, עולם של כללים מאוד ברורים, היררכיה מוגדרת ומדים... כשהמעטפה הלבנה עם הכיתוב הירוק מגיעה בדואר יש את השנייה הזאת של מתח - מתי? לכמה זמן? מתאים לי? ושנייה אחרי פתיחתה עולות המחשבות - ואוו, חופש מהעבודה! יהיה מצחיק! כמה עבודה אני צריכה להספיק לפני! ואחרי... …

המשך לקרוא עולם אחר