סתירת לחי

הושטתי יד אתמול ואף אחד לא תפס אותה. הוצאתי את המחושים שלי החוצה והאוויר היה קר מידי. מעין סתירת לחי כזו שאתה לא מרגיש אותה ואז מגלה שיש לך סימן של יד על הלחי והיא צורבת. זה כאילו שאני מדברת בשפה שאנשים לא מבינים. הם שאלו למה אני לא מדברת, למה אני לא מספרת. עניתי …

המשך לקרוא סתירת לחי

מודעות פרסומת

22/8/2019

איך אתה יכול לזהות שאני ברגרסיה? השעה 2 בלילה הופכת להיות שעה לגיטימית להיות ערה בה, גם 3 בלילה... הדמעות יוצאות ללא שליטה בזמן נהיגה, נאגרות בגרון במצבים אקראיים, מפוצצות את הורידים באופן כמעט קבוע... ארבעת הקירות שסביבי מגנים עליי הכי טוב שאפשר והבחוץ כל כך מאיים... הסתירה הפנימית בין הרצון לקרבה לאנשים והרצון למרחק …

המשך לקרוא 22/8/2019

16/6/2019

הלוואי והייתי יודעת להסביר את העליות והירידות האלו. את הרגעים האלו ביום שהכל בסדר, לעומת הרגעים האלו ביום שהכל שבור. הלוואי והייתי יודעת לספר על העליות והירידות האלו למישהו אמיתי. על הרגעים האלו ביום שהכל בסדר ואז פתאום הכל שחור משחור. אולי אם הייתי מצליחה, אולי אם הייתי יכולה, אולי זו היתה הדרך לפתרון הבעיה... …

המשך לקרוא 16/6/2019

רגעי חולשה

לפעמים ברגעי חולשה אני עושה דברים מפגרים: נעלמת לעולם, מתכנסת בקונכיה שלי ומסננת את הכמה אנשים שעוד בקשר איתי. אין הרבה כאלו, זה טיפשי... מתעלמת משעות השינה הדרושות לבנאדם נורמלי. אם שפר מזלי וזה סופש או חג, אז היום הופך ללילה והלילה לחור שחור. אם הסופש או החג כבר נגמרו - היום נשאר יום נטול …

המשך לקרוא רגעי חולשה

ייחלתי

ייחלתי לסוף שבוע רגוע, לקצת שקט ושלווה, לכמה שעות שינה עודפות כדי להרגיע את הנשמה. חיכיתי, ציפיתי ואז הוא הגיע. משך אותי למטה, עמוק מתחת לאדמה. קשר לצווארי משקולת עצומה שלא הצלחתי להתיר. מילא את שק הדמעות שלי עד תום. הציף אותי בכלום וביותר מידי בו זמנית. ייחלתי לסוף שבוע רגוע, בינג' מפואר, דממה מאושרת, …

המשך לקרוא ייחלתי

תמונה

עוד שלושה ימים של שתיקה. שלושה ימים של דממה ופתאום תמונה. בלי מילים. בלי הסבר. כמו מברק שהגיע בלי פרשנות. מה נשמע? הכל בסדר... הא ודא, גישושים לא ברורים של צדדים לא ברורים. הגעתי השבוע לכמה תובנות חשובות: 1. הבנתי למה אני נוטה לקחת אחריות, למלא תפקיד כלשהו - כי זה נותן לי תעסוקה ופוטר …

המשך לקרוא תמונה

רסיסים

כאילו לא נשברתי מספיק, היום אבא היה אצל בביקורת אצל הרופא ומסתבר שהסרטן חזר... עכשיו מחכים לראות אם הוא גדל ובאיזה קצב ולאיזה סוג הוא שייך ואז מחליטים אם ואיך מטפלים, כלומר כמה חודשים של ביקורת חודשית אצל הרופא, לחץ והדחקה במקביל אצלנו... כאילו לא נשברתי מספיק אתמול, היום את הרסיסים שלי שברו עוד קצת... …

המשך לקרוא רסיסים