19/2/2020

זו נחיתה קשה, אחת היותר קשות שהיו לי. געגוע ללבן הבוהק, למרחבים הפתוחים, לחופש המוחלט, לאנשים וללבד, לפעילות האינטנסיבית שלא תלויה בהחלטה שלי אם לצאת ולקום - עושים כי מישהו אומר והחליט. זו נחיתה קשה, למרות היום התאוששות שלקחתי לעצמי. הקירות סוגרים עליי, הבית לוחץ עליי, הפחד מההתחלה החדשה הלא ברורה, החששות שלא אמצא את …

המשך לקרוא 19/2/2020

אין לי מילים

הלוואי והייתי מוצאת את המילים להסביר. במקום זה אני שותקת. שומרת את הכל בפנים, משפטים שלמים שלא נאמרים כלואים בתוכי. לפעמים המילים אפילו לא מסודרות במשפט, סתם מרחפות להן, מחפשות איך להיקשר למילים אחרות ובינתיים עושות לי מערבולות בנפש. הלוואי והייתי מוצאת את המילים להסביר מה אני מרגישה. במקום זה אני שותקת. מחכה שיבוא מישהו …

המשך לקרוא אין לי מילים

6/1/2020

לילה שני בלי שינה. 24 שעות של בינג' ספרים, אפילו לעבודה לא הלכתי באיזה תירוץ עלוב של כאב ראש. זו לא סידרת ספרים כזו טובה, יש אפילו הרבה טעויות עברית בתרגום ופיסוק מאוד מעצבן, אבל זו כמו סדרת גילטי פלזר טובה - אפשר לצלול עמוק ולהתעלם מהחיים האמיתיים. אפשר לברוח מהכאב לב שמלווה אותי, אפשר …

המשך לקרוא 6/1/2020

30/12/2019 – 2

כשהנפילה עמוקה, השעון מתקתק חזק, השעות עוברות, הלילה מתארך והבוקר מתקרב בצעדי ענק... ואני? ערה, מדחיקה, בוהה, צופה בדברים מפגרים שקצת מרפדים את הנפילה. הגיע הזמן לנסות שוב לאגור כמה שעות שינה, קולו של כריס קורנל שורט במידה הנכונה, מתאים לנפילה...

סתירת לחי

הושטתי יד אתמול ואף אחד לא תפס אותה. הוצאתי את המחושים שלי החוצה והאוויר היה קר מידי. מעין סתירת לחי כזו שאתה לא מרגיש אותה ואז מגלה שיש לך סימן של יד על הלחי והיא צורבת. זה כאילו שאני מדברת בשפה שאנשים לא מבינים. הם שאלו למה אני לא מדברת, למה אני לא מספרת. עניתי …

המשך לקרוא סתירת לחי

22/8/2019

איך אתה יכול לזהות שאני ברגרסיה? השעה 2 בלילה הופכת להיות שעה לגיטימית להיות ערה בה, גם 3 בלילה... הדמעות יוצאות ללא שליטה בזמן נהיגה, נאגרות בגרון במצבים אקראיים, מפוצצות את הורידים באופן כמעט קבוע... ארבעת הקירות שסביבי מגנים עליי הכי טוב שאפשר והבחוץ כל כך מאיים... הסתירה הפנימית בין הרצון לקרבה לאנשים והרצון למרחק …

המשך לקרוא 22/8/2019

16/6/2019

הלוואי והייתי יודעת להסביר את העליות והירידות האלו. את הרגעים האלו ביום שהכל בסדר, לעומת הרגעים האלו ביום שהכל שבור. הלוואי והייתי יודעת לספר על העליות והירידות האלו למישהו אמיתי. על הרגעים האלו ביום שהכל בסדר ואז פתאום הכל שחור משחור. אולי אם הייתי מצליחה, אולי אם הייתי יכולה, אולי זו היתה הדרך לפתרון הבעיה... …

המשך לקרוא 16/6/2019