סופ"ש, תחזור!

הוא הולך להיגמר... וזה מבאס! הדבר היחיד שמעודד אותי הוא יום רביעי- סופ"ש שוב! אמנם אצטרך לשלם על כך במס ארוחות חג משפחתיות מרובות, אבל אני מקווה שזה יהיה שווה את זה... האמת, זה היה סופ"ש עמוס, או יותר נכון שישי עמוס ושבת רגועה. נפגשתי בשישי עם חברות לבראנצ' ביקב התשבי - כבר הרבה זמן …

המשך לקרוא סופ"ש, תחזור!

מודעות פרסומת

קבוצות

הקטע שלי עם קבוצות לא כל כך ברור. אני לא מתכוונת לקבוצות במובן הטיפולי של המילה, אלא קבוצות של אנשים באופן כללי. יש בהן משהו שגורם לך להרגיש שייך, שגורם לי להרגיש חלק ממשהו, להתחבר. אבל איכשהו החיבור שלי תמיד נשאר חיבור לקבוצה ופחות לפרטים שמרכיבים אותה, כאילו הקבוצה היא ישות בפני עצמה שמקבלת אותי …

המשך לקרוא קבוצות

רומנטיקה

אתמול, בדרך לקבוצה, המוזיקה ברדיו עיצבנה אותי. הייתי במצב רוח כזה שאף תחנה לא הצליחה לספק את הצרכים שלי והכנסתי את הדיסק היחסית חדש של יהלי סובול. (זה שהזכרתי כבר כאן) יש לו סוג של קסם, ליהלי. הוא לא הזמר הכי מדהים שיש מבחינה ווקאלית, אבל יש שירים שאף אחד לא יכול לשיר חוץ ממנו. …

המשך לקרוא רומנטיקה

מחר

מחר אני חוצה את אמצע שנות השלושים באופן רישמי. ממרומי גילי אני כבר מבינה שבחלק מהדברים אני לגמרי כבר בצד הירידה של הפיסגה... הגוף כבר לא סוחב כמו פעם (למרות שהוא אף פעם לא סחב להיט...), הבייציות התחילו כבר להתאבד (ככה אומרים, מודה שלא בדקתי באופן אישי. נראה לי שיש דברים שאני לא באמת מוכנה …

המשך לקרוא מחר

אני ואחרת

תקופה שכזו שהרבה קורה וכלום לא קורה באמת. תקופה שכזו שסימני השאלה חוגגים בה וסימני הקריאה מסרבים להגיע. תקופה שכזו שהתחלות חדשות עומדות ממש מעבר לפינה אבל הפינה מרגישה כ"כ רחוקה. תקופה שכזו בה הקלישאות מציפות ומשתלטות על המחשבות כי גם ככה המחשבות השתלטו כבר על כל פינה פנויה... חיפושי העבודה בעיצומן, אבל עדיין לא …

המשך לקרוא אני ואחרת

חזל"ש

אחד הדברים הכי מעצבנים בחגי תישרי, זה שאחריהם אין חופש עד פסח!!! 😦 השנה החגים התעלו על עצמם, וגם פסח נופל על סופ"ש מה שאומר שהחופש הבא שלנו הוא אי שם בסוף אפריל - יום העצמאות... השבוע, ניסיתי בכל כוחי לחזור סופסוף לשיגרה, להתרגל לעובדה שאין חופש וצריך לעבוד, להתרגל לחיים בלי סבא ולנסות לקיים …

המשך לקרוא חזל"ש