מפגש פרידה

לפני חודש וקצת הודעתי שדי, סיימתי. ההחלטה התקבלה בשיא תקופת הכאב, ההודעה נמסרה בשיא תקופת העלבון. חודש וקצת של תהליך פרידה איפשר לי לכאוב פחות ולשים את העלבון בצד, כי כמה אפשר להסתובב עם המשקולת הזו על הצוואר? כשעוזבים את העבודה צריך לתת חודש, במשרות בכירות נותנים יותר - אני מסיימת בשבוע הבא את 3 …

המשך לקרוא מפגש פרידה

רגועה

החליפו את ממשק כתיבת הפוסטים באפליקציה כאן ואני חייבת להודות שהממשק החדש ממש מציק. זה לא שהממשק הקודם היה כזה גאוני, אבל לפעמים המעצבן המוכר עדיף על המעצבן הלא מוכר...בכל מקרה, עכשיו שמצאתי את הכפתור שמחזיר אותי לממשק הישן (לפחות זמנית), אפשר להגיע לעניין 😉אני באס"ק די רציני בעבודה, עובדת אבל בעצימות יחסית נמוכה. גם …

המשך לקרוא רגועה

אין לי מילים

הלוואי והייתי מוצאת את המילים להסביר. במקום זה אני שותקת. שומרת את הכל בפנים, משפטים שלמים שלא נאמרים כלואים בתוכי. לפעמים המילים אפילו לא מסודרות במשפט, סתם מרחפות להן, מחפשות איך להיקשר למילים אחרות ובינתיים עושות לי מערבולות בנפש. הלוואי והייתי מוצאת את המילים להסביר מה אני מרגישה. במקום זה אני שותקת. מחכה שיבוא מישהו …

המשך לקרוא אין לי מילים

בזמן האחרון

בזמן האחרון אני מוצאת את עצמי נלחמת בתחנות רוח. בזמן האחרון אני מוצאת את עצמי מותקפת בלי סיבה. בזמן האחרון אני מוצאת את עצמי לבד, יותר מהרגיל. אני לא מצליחה להבין אם אני באמת לא מובנת או פשוט לא מבינה. אני לא מצליחה להבין אם אני רגישה מידי או שבאמת כולם נגדי. אני לא מצליחה …

המשך לקרוא בזמן האחרון

פוסט עדכון

אני מרגישה שאני חייבת לכם עדכון, חייבת לעצמי עדכון או פוסט סדר במחשבות שלי. הייתי צריכה לקחת כמה נשימות אחרי הפגישה ברביעי, לעכל ולהתעלם ממה שהיה, להתעלם ולעכל את מה שהיה ואז לחזור. נכנסתי לפגישה עם קשר גדול ומעיק בתוך הגרון, לא יכלתי להסתכל לאנשים בעיניים. והם דיברו על אה ודה עד שהפגישה התחילה רישמית …

המשך לקרוא פוסט עדכון

8/1/2020

היום ביקרתי בטכניון והבנתי כמה התבגרתי, כמה השתנתי, כמה התפתחתי. היום ביקרתי בטכניון ונשאלתי "אז איפה אתם גרים היום?" ובבת אחת הבנתי עד כמה כלום לא השתנה. היום ביקרתי בטכניון וראיתי שאני לא האדם הנורא שלפעמים אנשים מנסים לצייר אותי, שאני הכי אני שאני יכולה להיות. היום הבנתי שהם לא ישפילו אותי שוב, לא יכאיבו …

המשך לקרוא 8/1/2020

ברביעי הבא

נפגשתי הבוקר עם הפסיכולוגית החביבה עליי, אלו היו יומיים לא פשוטים, מאוד טעונים ודי הייתי על הקצה. ידעתי שהיא תחשוב שההחלטה על העזיבה מחייבת עוד חשיבה ושהיא תרצה שאשאר. אבל גם ידעתי שאני לא מסוגלת - לא מסוגלת להישאר ולהסתכל לאנשים בעיניים, להישאר ולהמשיך לעבוד באמת, להיחשף, לעזור לאחרים. ידעתי שאם אשנה את דעתי זה …

המשך לקרוא ברביעי הבא