18/6/2020

היום המשכתי במבצע דיגיטציית החיים של סבא וסבתא. זה לוקח הרבה יותר זמן ממה שחשבתי... התירוץ הרישמי הוא קשיים טכנולוגיים - אין ספק שעם התקדמות הסורקים, חלה ירידה חדה בפונקציונאליות החינמית של התוכנות התומכות. אבל אם להודות על האמת, זה פשוט קצת קשה לי. קשה לי לשהות שעות ארוכות כל כך בבית של ההורים ובעיקר …

המשך לקרוא 18/6/2020

תתקשר

התעוררתם פעם מהשינה בבכי? לא בכי כי השינה נגמרה, אלא ממש להתעורר מחלום לבכי אמיתי? אולי אפילו להמשיך את הבכי שבחלום למציאות? ככה התעוררתי היום (או יותר נכון אתמול לפי הזעון כרגע). זה היה מוזר לא רק כי אני שונאת לחלום - זה מפריע לי לישון ובאמת בדרך כלל אני לא חולמת (או יותר נכון …

המשך לקרוא תתקשר

16.3.2020

קיבלתי היום את השולחן של סבתא. זה שולחן פורמייקה ישן, כזה שבקלות היה אפשר לזרוק לפח. אבל הוא שלה, של המטבח שלה. היא ישבה לידו כל יום במשך 60 שנה (אולי יותר...), אני אכלתי עליו ארוחות בוקר, צהרים וערב, ישבתי לידו והקשבתי לסיפורים שלה או סתם לרדיו שניגן. עכשיו הוא במטבח שלי, נראה קצת לא …

המשך לקרוא 16.3.2020

מפגש פרידה

לפני חודש וקצת הודעתי שדי, סיימתי. ההחלטה התקבלה בשיא תקופת הכאב, ההודעה נמסרה בשיא תקופת העלבון. חודש וקצת של תהליך פרידה איפשר לי לכאוב פחות ולשים את העלבון בצד, כי כמה אפשר להסתובב עם המשקולת הזו על הצוואר? כשעוזבים את העבודה צריך לתת חודש, במשרות בכירות נותנים יותר - אני מסיימת בשבוע הבא את 3 …

המשך לקרוא מפגש פרידה

18/2/2020

כמעט ולא בכיתי עליה שם בארץ הקרה והמושלגת, אבל חשבתי עליה לא מעט. כמעט ולא בכיתי עליה שם בארץ עם המרחבים הלבנים האינסופיים, אבל בנסיעה הארוכה באוטובוס כשהפלייליסט שלי החליט לאתגר אותי עם רצף שירים שכזה, הדמעות יצאו ואף אחד לא ראה. כמעט ולא בכיתי עליה שם בארץ הרחוקה, אבל עכשיו כשאני כבר בבית אחרי …

המשך לקרוא 18/2/2020