31/10/2019

אם במקרה אתה באמת קיים ואם במקרה סבא וסבא על ידך, תמסור להם שכמעט ראיתי אותם היום בפרק של 80 וארבע. רק כמעט... הם היו שם קצת בחיוך למרה הילדים, קצת בהתרגשות מהאפרוח שבקע, קצת בהליכה הבטוחה עם המקל, קצת בסיפור על מה שהיה פעם, קצת בדיבור עם הילד, קצת במבטא, קצת בכאב הפיזי, המון …

המשך לקרוא 31/10/2019

29/10/2019

אני אוהבת את החורף, האפרוריות בחוץ מתאימה לי. הקרירות בחוץ נעימה לי. הערב היה סופסופ קריר מספיק בשביל להוציא את ה"סוודר בית" שלי, זה שסבא נתן לי באחד מערבי שישי כשעוד למדתי בטכניון. הגעתי לא.ערב והיה קצת קריר וזכיתי בסוודר כחול עם ריצ'רצ' מפנק. הוא נשאר אצלי. הוא קיבל משמעות גדולה אפילו יותר כשסבא נפטר. …

המשך לקרוא 29/10/2019

בתי קברות

זו מין מוסכמה שכזו שבתי קברות הם מקום עצוב. האמת, הם לא מעציבים אותי. האנשים החיים שמבקרים שם עשויים להעציב אותי, המתים - לא כל כך. המתים מעציבים אותי בלילה לפני השינה, כשהגעגועים תוקפים. לפעמים באמצע הנהיגה בדרך לאנשהו כשמשהו מזכיר לי אותם. לפעמים בחזרה מהחיים שמזכירים איכשהו את המתים ושוב - הגעגועים תוקפים. אבל …

המשך לקרוא בתי קברות

הביקור השנתי

מחר נלך לבקר אותו, הביקור השנתי הקבוע. נציץ מי התווסף לשורה ונדון למי יש את הנוף הכי טוב. נרכין ראש כשהמילים הישנות נאמרות ונזיל דמעה כשסבתא תדדה לאורך השורה ותניח אבן וגעגוע. נצחק, נאכל, נדבר בקול רם מידי, נספר זיכרונות וכמו בכל שנה אחזור עם דמעות שמחה וגעגוע בעיניים. קיוויתי להגיע השנה אחרי הבחירה, אחרי …

המשך לקרוא הביקור השנתי

דחוס

במטוס הביתה אין אוויר, הכל דחוס, סוגר עלייך. השמש האוקראינית החליטה לצאת לכבוד היום האחרון שלנו, כאילו להראות לנו שלא הכל אפל בה. אמנם יש בה מלחמה, יש בה עוני, יש לאומנות שבטח תהפוך עוד מעט לאנטישמיות, אבל יש בה גם ירוק, יש בה ערים מלאות בתי קפה מעוצבים, יש בה אנשים. היום האחרון שלנו …

המשך לקרוא דחוס

לחטט בפצעים

אני חושבת שהוא היה קצת כועס עלינו, שחיטטנו בפצעי העבר שהוא כל כך ניסה להסתיר (להדחיק?). אני חושבת שזה היה קצת מכאיב לו, לראות את מה שנישאר, לראות עד כמה הכל הלך כאן אחורה, להיזכר במה שהיה, להיזכר במי שהיה, להבין שכלום לא כמו שהיה. אני חושבת שהוא היה קצת שמח שהגענו עד לכאן, שראינו, …

המשך לקרוא לחטט בפצעים

מחר נתקרב

סבא מעולם לא דיבר, לא סיפר מה היה, לא גילה איך שרד. לפעמים ברח לו סיפורונצ'יק, לפעמים איזה משפט עלום, לפעמים הסבר לא ברור על תמונה של אחרי המלחמה. סבא מעולם לא דיבר, סבתא סיפרה בשביל שניהם. גם בפעמים המעטות שמישהו העז לשאול, התשובה בדרך כלל לא הגיעה. אם היה לך מזל, זכית להפנייה אל …

המשך לקרוא מחר נתקרב