הביקור השנתי

מחר נלך לבקר אותו, הביקור השנתי הקבוע. נציץ מי התווסף לשורה ונדון למי יש את הנוף הכי טוב. נרכין ראש כשהמילים הישנות נאמרות ונזיל דמעה כשסבתא תדדה לאורך השורה ותניח אבן וגעגוע. נצחק, נאכל, נדבר בקול רם מידי, נספר זיכרונות וכמו בכל שנה אחזור עם דמעות שמחה וגעגוע בעיניים. קיוויתי להגיע השנה אחרי הבחירה, אחרי …

המשך לקרוא הביקור השנתי

מודעות פרסומת

דחוס

במטוס הביתה אין אוויר, הכל דחוס, סוגר עלייך. השמש האוקראינית החליטה לצאת לכבוד היום האחרון שלנו, כאילו להראות לנו שלא הכל אפל בה. אמנם יש בה מלחמה, יש בה עוני, יש לאומנות שבטח תהפוך עוד מעט לאנטישמיות, אבל יש בה גם ירוק, יש בה ערים מלאות בתי קפה מעוצבים, יש בה אנשים. היום האחרון שלנו …

המשך לקרוא דחוס

לחטט בפצעים

אני חושבת שהוא היה קצת כועס עלינו, שחיטטנו בפצעי העבר שהוא כל כך ניסה להסתיר (להדחיק?). אני חושבת שזה היה קצת מכאיב לו, לראות את מה שנישאר, לראות עד כמה הכל הלך כאן אחורה, להיזכר במה שהיה, להיזכר במי שהיה, להבין שכלום לא כמו שהיה. אני חושבת שהוא היה קצת שמח שהגענו עד לכאן, שראינו, …

המשך לקרוא לחטט בפצעים

מחר נתקרב

סבא מעולם לא דיבר, לא סיפר מה היה, לא גילה איך שרד. לפעמים ברח לו סיפורונצ'יק, לפעמים איזה משפט עלום, לפעמים הסבר לא ברור על תמונה של אחרי המלחמה. סבא מעולם לא דיבר, סבתא סיפרה בשביל שניהם. גם בפעמים המעטות שמישהו העז לשאול, התשובה בדרך כלל לא הגיעה. אם היה לך מזל, זכית להפנייה אל …

המשך לקרוא מחר נתקרב

הקול השבור והממכר הזה…

בזמן האחרון חזרתי לכריס קורנל. אולי זה לא לגמרי מדוייק להגיד שחזרתי אליו, כי לא בדיוק הייתי שלו בעבר. אני מודה שלבושתי גיליתי אותו די מאוחר, אבל רק עכשיו כשהוא החליט לגדוע את הכל בטרם עת ישבתי להקשיב לעומק לשירים האפלים שלו. יש לו קול מדהים. השילוב האלוהי שיש רק לטובים ביותר - יכולת שירה …

המשך לקרוא הקול השבור והממכר הזה…

אוסף

הפעם, יש לי כמה נושאים ועדיין לא מצאתי את הקשר ביניהם אז נקרא להם אוסף הדברים שרצו לי בראש השבוע... קולות שמעוררים בי געגוע אלכס אנסקי בתוכנית שלו בגל"צ בשישי ב-18:00. שיר של אריק איינשטיין ברדיו. הסיפור שאינו נגמר ב-YES5. משהו בקול, במבטא, באריכות המילים, בדעות, בריח של שישי אחה"צ, בנסיעה לקראת ארוחת שישי בערב, …

המשך לקרוא אוסף

תקופת האבל

בדרך לעבודה, פתאום היכה בי הברק! זה היה בתחילת השבוע, דיכדוכי הפוסט הקודם עדיין הורגשו באוויר, השיחה המרעישה עם הפסיכולוגית שלי על ההחלטה להפסיק לחפש הידהדה בראש, הרדיו דלק בעוצמה מתאימה והפקקים של תחילת היום ליוו אותי בדרך לעבודה. ואז פתאום זה היכה בי, אולי סופסוף הגעתי לסופה של תקופת האבל! תקופת אבל על החלום …

המשך לקרוא תקופת האבל