22/6/2020

כנראה שהייתי באמת מסכנה, זה לא היה רק בראש שלי, כי הפזיותרפיסט שלי קצת נבהל כשהוא ראה אותי והצליח לדחוף אותי לאורתופד. מפה לשם, אני עם כדור נוסף שבינתיים עושה עבודה לא רעה (רק שימשיך ככה) וכמה הפניות להמשך בירור... מפה לשם, הצלחתי לאגור מספיק אנרגיה ואפילו לסדר קצת את הבית, כביסה, כלים ושאר דברים …

המשך לקרוא 22/6/2020

21/6/2020

אחרי שהיד היתה קלה על המקלדת בשעת לילה מאוחרת, קיבלתי 2 הודעות חזרה. אני לא יודעת להסביר למה, אבל זרמתי. אפילו לא נבהלתי כשא' שאל אם אפשר לעבור לוואטסאפ. אפילו לא ברחתי כשנ' שאל אם בא לי לדבר בטלפון. וככה יצא שא' ונ' מתכתבים איתי במקביל, ככה יצא שהשיחה עם נ' ממש זרמה ואם לא …

המשך לקרוא 21/6/2020

בלילות הקורונה

בלילות הקשים האלו של הקורונה, המחשבות רצות. כי הלילות ארוכים יותר מהימים ושקטים יותר, כי הלילות עירניים יותר מהימים והחיים ממשיכים. בלילות הארוכים האלו של הקורונה, אחרי הבהייה בטלוויזיה ואחרי הצפיה בעוד סידרה או רצף סירטונים לא מובן, המחשבות נודדות. תהיות קיומיות, שאלות מהותיות נזרקות לאוויר ואין מי שיתפוס אותן. בלילות החשוכים האלו של הקורונה, …

המשך לקרוא בלילות הקורונה

5/2/2019 ב'

פתאום הוא צץ שוב, שלח עוד הודעה סתמית אחרי כמעט 3 שבועות של הודיני. רציתי לצעוק עליו: "דביל! מה אתה רוצה מחיי?!?" רציתי לזרוק עליו משהו, אבל הוא לא נתן לי את התענוג - רק הודעה סתמית בוואטסאפ. בלי התנצלות, בלי הסבר, סתם "מה שלומך?" טיפשי. בדיוק הייתי בדרך לפסיכולוגית האהובה עליי, אז החלטתי לנשום, …

המשך לקרוא 5/2/2019 ב'

9/12/2018 – 2

דיברתי היום עם מר בחור, שמעת את השיחה שלנו? הייתי קצת עייפה, אני יודעת, אבל זה היה או זה או לדחות למחר ואתה יודע שמה שאני יכולה לדחות למחר אני דוחה למחרתיים... אז דיברנו, היה קצת צולע, קצת מאוד צולע. אולי כי הייתי עייפה, אולי כי פשוט ככה זה היה. בזמן האחרון עולות בי תקוות …

המשך לקרוא 9/12/2018 – 2