20/11/2019

לפעמים אני מרגישה שאני מדברת סינית, שפה שאף אחד מסביבי לא מבין למרות שלי זה נשמע שאנחנו מדברים באותה השפה בדיוק. אני לא חזקה בלספר סיפורים, יוסי אלפי אני כבר לא אהיה. אני לא חזקה בלדבר על רגשות, אבל המשפט "אני מרגישה ש..." התחיל להיות יותר בשימוש אצלי. אני לא חזקה בלחשוף רגשות, בכל זאת …

המשך לקרוא 20/11/2019

19/11/2019

הראש לי לא נח, אתמול חשבתי שזה בגלל העבודה והדחיינות. שילוב קטלני שכזה. היום, עם מטלה מדירת שינה אחת מאחורי, אני מתחילה לחשוב שאולי העובדה והדחיינות הם רק תירוצים למשהו קצת יותר עמוק. אני לא ממש יודעת מה, אבל משהו רץ לי שם עמוק בפנים ומפריע לי לנוח, להפסיק לחשוב, להתרכז, לישון. משהו שם עמוק …

המשך לקרוא 19/11/2019

הבריחות שלי

הבריחה הראשונה שלי מהחיים הסתיימה, 3 ימים של מילואים עם זמינות נמוכה למיילים וטלפונים עברו. יש משהו משחרר בלהיות מילואימניק - זה תמיד יוצא בזמן לא מתאים, אבל מהרגע שבו עולים על מדים, הנוסטלגיה חוגגת ואווירת המילואימניקיות משתלטת. הבריחה הבאה שלי היא לארה"ב הקרירה בעוד שבועיים ויום (וכן, אני סופרת!). ביקור רגוע בחצי הכדור השני, …

המשך לקרוא הבריחות שלי

8/11/2019

השרב הלא ברור הזה קשוח! 3 ימים עם גרון דואב ונפוח התפוצצו לי עכשיו באף. במקום שהגשם ירד בחוץ, הגוף שלי מייצר גשם לא רצוי. מתפוצץ לי הראש, התייבש לי הגרון, העיניים שורפות וחם לי, ממש ממש חם לי. אולי האקמול קולד עשה את שלו כי המדחום מסגב לשתף איתי פעוחה ומראה שהכל בסדר, אבל …

המשך לקרוא 8/11/2019

4/11/2019

אולי זה פוסט קצת מפגר בשביל התאריך הגדול הזה, אבל התאריך הוא רק מקרי - לא תכננתי... בקיצור, יש לי כמה נושאים שמעסיקים אותי בשעת לילה מאוחרת זו והייתי שמחה לקבל קצת תובנות ממך או תשובות - מוזמן לזרוק לי איזו עצם (מבטיחה לא להזכיר כאן 3 יריות או תימני מהרצליה עירי האהובה 😉) באמצע …

המשך לקרוא 4/11/2019

אין לי כוח למלחמה

בסוף דיברתי... אפילו כמעט והצלחתי להגיד את כל מה שרציתי. זה אף פעם לא יוצא בדיוק, אבל זה יצא יחסית קרוב. אבל יצאתי מעורערת, במעין תחושה שהלכה והתחזקה ככל שהזמן עבר, שאולי אמרתי את מה שרציתי, אבל לא קיבלתי את מה שהייתי צריכה. אני לא בטוחה שאני יודעת להסביר את זה מספיק טוב, לא בטוח …

המשך לקרוא אין לי כוח למלחמה

13/10/2019

כמעט 3 בלילה, שקט בחוץ ושקט בפנים. התמכרתי לחגים, לאין עבודה, לאין סדר יום, לאפשרות להשתבלל עמוק עמוק ולהיעלם לעצמי. זה השקט המטעה, השקט המזוייף, זה שמסתיר את הכל. יש רגעים בהם אני חושבת שהתרגלתי, שהפנמתי, שהשלמתי - הרגעים האלו של השקט המטעה. הבעיה היא הרעש הלבן שמתחת, הוא תמיד שם בתדר חלש, מחכה לרגע …

המשך לקרוא 13/10/2019