21/3/2019

כואב לי. ממש! כואב לי לשכב, כואב לי לשבת. כואב לי לכתוב כאן, כואב לי ללחוץ על השלט להעביר תחנה. כואב לי בברך, באצבעות, בקרסול, בגב, בכולי. ואני לבד. ממש! עוד שבוע עבר ואני עדיין לבד. כולם נעלמו מחיי, אף אחד לא נכנס אל חיי. זה לא מדוייק, היה את הבחור מיום שלישי. הוא היה …

המשך לקרוא 21/3/2019

מודעות פרסומת

20/3/2019

למה התחפשת היום? אני לא התחפשתי למשהו מיוחד, פשוט שמתי על עצמי את המסכה הרגילה שלי, מסכת הבנאדם נורמלי - זה שלא רואים עליו שהוא נאבק כל בוקר לקום מהמיטה, זה שלא רואים עליו שהוא סובל מכאבים פיזיים מתישים, זה שלא רואים עליו את הבדידות שאוכלת מבפנים, זה שלא רואים עליו את השעון המתקתק עד …

המשך לקרוא 20/3/2019

17/3/2019

לילה טוב. אולי הוא יהיה טוב יותר מהיום? אולי הוא יהיה רגוע, שקט, משוחרר? אולי הגוף שלי יניח לי, ישחרר אותי מהכאב החודשי הבלתי נסבל? אולי הנפש שלי תניח לי, תשחרר אותי מהכאב הבלתי נסבל? אולי אני אניח לעצמי, אשחרר את עצמי מכאב החלומות הבלתי מושגים, מהכאב הבלתי נסבל?

בינתיים אני

שוב ימים של שקט, רעש פנימי בלתי נסבל ממשיך להשתלט והמילים לא מוצאות את דרכן החוצה. אני לא יודעת איך להתמודד עם הרגשות האלו הפעם, בינתיים אני משתבללת. בינתיים אני ישנה יותר מידי ופחות מידי במקביל. בינתיים אני אוכלת יותר מידי ופחות מידי במקביל. בינתיים אני שותקת וצועקת יותר מידי במקביל. בינתיים אני פחות אני …

המשך לקרוא בינתיים אני

27/2/2019

סופסופ גשם בחוץ, אולי בפנים יפסיק לטפטף... זה שבוע נורא, קשה לי. קשה לי לקום בבוקר, קשה לי לצאת מהמיטה, קשה לי להתרכז, קשה לי לעבוד, קשה לי לתקשר, קשה לי לחיות, קשה לי לא לבכות. זה שבוע נורא, עצוב לי. עצוב לי בבוקר, עצוב לי בצהריים, קצת פחות עצוב לי כשאני בבית עם עצמי …

המשך לקרוא 27/2/2019

24/2/2019

לילה. איכשהו הסופש נגמר. 4 ימים של בית - 2 מחלה, 2 סופש. היו מתאימים לי עוד כמה ימי השתבללות. מתחיל לגרד לי קצת באצבעות, גרד הנדודים, גרד הבריחה מהחיים. אני מנסה שלא לברוח, לחסוך. אבל האמת היא שאין לי עם מי לברוח ואין לי לאן לברוח לבד. בינתיים אני כאן, אוויר חם מתמלא בתוכי, …

המשך לקרוא 24/2/2019

5/2/2019 ב'

פתאום הוא צץ שוב, שלח עוד הודעה סתמית אחרי כמעט 3 שבועות של הודיני. רציתי לצעוק עליו: "דביל! מה אתה רוצה מחיי?!?" רציתי לזרוק עליו משהו, אבל הוא לא נתן לי את התענוג - רק הודעה סתמית בוואטסאפ. בלי התנצלות, בלי הסבר, סתם "מה שלומך?" טיפשי. בדיוק הייתי בדרך לפסיכולוגית האהובה עליי, אז החלטתי לנשום, …

המשך לקרוא 5/2/2019 ב'