הרשימה

אתמול שאלה אותי חברה שלא ראיתי כבר כמה זמן "אז מה חדש בדייטים? את עדיין יוצאת?" ואני החלטתי להודות בקול רם "לא". כי האמת, אני לא יוצאת, אין לי כוחות לכרטיסים וללייקים ולהתחלות עם אנשים שהם לא באמת התחלות. אבל השאלה שלה גרמה לי לחשוב, מה אם במקום שכל אחד יכתוב הכרטיס שלו את היתרונות …

המשך לקרוא הרשימה

מודעות פרסומת

2/9/2019

ניסיתי לעשות את המעשה האחראי וללכת לישון בשעה נורמלית (יחסית, 00:15 כזה...), אבל אחד משכניי העלומים החליט שזו שעה מצויין לבשל או יותר נכון לשרוף אוכל. אז כרגע אני במיטה, אחרי סיבוב בדירה לוודא ששום דבר אצלי לא נשרף, מנסה להתמודד עם ריחות הסירחון ולהחזיר לעצמי את מוזת השינה. לא מידע שחשוב למישהו, לא מידע …

המשך לקרוא 2/9/2019

25/8/2019

זה כאילו שמישהו תופס את הראש שלי עם צבת וסוגר. אם זו הדרך שלך להגיד שכבר יותר מידי מאוחר (או מוקדם) ואני צריכה ללכת לישון כי אני לא יכולה להבריז מעוד יום עבודה - אז זו דרך גרועה. כי הכאב חזק מידי. כי כשאני עוצמת את העיניים כל מה שקורה זה שהכאב משתלט על המוח. …

המשך לקרוא 25/8/2019

סתירת לחי

הושטתי יד אתמול ואף אחד לא תפס אותה. הוצאתי את המחושים שלי החוצה והאוויר היה קר מידי. מעין סתירת לחי כזו שאתה לא מרגיש אותה ואז מגלה שיש לך סימן של יד על הלחי והיא צורבת. זה כאילו שאני מדברת בשפה שאנשים לא מבינים. הם שאלו למה אני לא מדברת, למה אני לא מספרת. עניתי …

המשך לקרוא סתירת לחי

22/8/2019

איך אתה יכול לזהות שאני ברגרסיה? השעה 2 בלילה הופכת להיות שעה לגיטימית להיות ערה בה, גם 3 בלילה... הדמעות יוצאות ללא שליטה בזמן נהיגה, נאגרות בגרון במצבים אקראיים, מפוצצות את הורידים באופן כמעט קבוע... ארבעת הקירות שסביבי מגנים עליי הכי טוב שאפשר והבחוץ כל כך מאיים... הסתירה הפנימית בין הרצון לקרבה לאנשים והרצון למרחק …

המשך לקרוא 22/8/2019

אוויר

אתמול מסרתי את כיסא הנדנדה שלי ושולחן המחשב, לא מצאתי להם מקום מתאים בדירה החדשה ולצערי נאלצנו להיפרד. כבר חודשיים שאני כאן, בבית החדש, מנסה להתרגל לקירות, לרעשים, לבית. כבר חודשיים שאני כאן, מנסה למצוא את המוזה לסידור הבית, לעיצוב שלו, לנגיעות הקטנות שיהפכו אותו לשלי. אתמול מסרתי את כיסא הנדנדה שלי ושולחן המחשב, הם …

המשך לקרוא אוויר