מחר

מחר אני חוצה את אמצע שנות השלושים באופן רישמי. ממרומי גילי אני כבר מבינה שבחלק מהדברים אני לגמרי כבר בצד הירידה של הפיסגה... הגוף כבר לא סוחב כמו פעם (למרות שהוא אף פעם לא סחב להיט...), הבייציות התחילו כבר להתאבד (ככה אומרים, מודה שלא בדקתי באופן אישי. נראה לי שיש דברים שאני לא באמת מוכנה …

המשך לקרוא מחר

מודעות פרסומת

בשבוע הבא

בשבוע הבא השינוי מתחיל. זה שינוי גדול בתחום המקצועי, משהו שמתבשל זה זמן ואמור להיסגר בשבוע הבא בעוד אני מעופפת לעוד ביקור קצר ומיותר בניכר. אבל חוץ מהשינוי הגדול הזה, עוד שינוי יקרה, שינוי שאני די שונאת ובכל זאת קורה בכל שנה בדיוק באותו יום - עוד שנה עוברת, הטלפון מצלצל עם שיחות שלא מחזיקות …

המשך לקרוא בשבוע הבא

מזל טוב סבתא!

לסבתא שלי יש יום הולדת היום! (נו, זה הפך כבר לאתמול, אבל מה זה משנה...) בשנים האחרונות התחלנו לחגוג לה, כנראה שככה זה כשאתה עובר את גיל 90 - כל שנה היא הישג שצריך לחגוג ובגדול! אז את יום ההולדת ה-94 היא חגגה בארוחת ערב, מוקפת בילדים, נכדים ונין 🙂 אני מעריצה את סבתא שלי, …

המשך לקרוא מזל טוב סבתא!

תיאוריית המזל טוב

היום ידיד שלי חגג יום הולדת. הוא מסוג החברים שאני לא נפגשת איתם ביום-יום, אבל עדיין מגדירה כחבר טוב. התקשרתי לאחל לו מזל טוב, מסוג השיחות שהופכות גם לשיחות התעדכנות בחיים (או השלמת פרטים משביבי מידע שפורסמו בפייסבוק 🙂 ) מפה לשם, פיתחנו את תיאורית "דרגות איחולי מז"ט"... אז מה התיאוריה אומרת? עם השתלטות הפייסבוק …

המשך לקרוא תיאוריית המזל טוב

הספירה לאחור החלה…

עוד שבוע זה קורה - אני טסה לחופש הכי רחוק שאפשר!!! אני שונאת את היומולדת שלי, שונאת את הטלפונים חסרי התוכלת האלו "מזל טוב! נו, אז איך זה להיות בת X?", שונאת את הלחץ הזה לחגוג באופן מיוחד, שונאת את זה שאין לי עם מי לחגוג, שונאת את חשבון הנפש שמתלווה ליום הזה... בשנה שעברה, …

המשך לקרוא הספירה לאחור החלה…