מחר

מחר אני חוצה את אמצע שנות השלושים באופן רישמי. ממרומי גילי אני כבר מבינה שבחלק מהדברים אני לגמרי כבר בצד הירידה של הפיסגה... הגוף כבר לא סוחב כמו פעם (למרות שהוא אף פעם לא סחב להיט...), הבייציות התחילו כבר להתאבד (ככה אומרים, מודה שלא בדקתי באופן אישי. נראה לי שיש דברים שאני לא באמת מוכנה …

המשך לקרוא מחר

מודעות פרסומת

דברים שלמדתי מסבתא

  סבתא שלי שתחייה, לימדה אותי לא מעט דברים. חלקם תובנות עמוקות שהיא הרגישה לחלוק איתי ולמד את הדור הצעיר, חלקם דברים שלומדים רק כשמכירים מישהו כמעט 36 שנים ואוספים ממנו רסיסים... 1. לחם זה החיים - אפשר לאכול אותו בהחבא, אפשר בגלוי. אפשר לאכול אותו לאט, אבל עדיף מהר. אפשר לאכול לחם איכותי, אבל …

המשך לקרוא דברים שלמדתי מסבתא

איחולים

  עוד שבועיים 5 הופך ל-6. עוד שבועיים יתחילו למלא את הקיר ברכות מכל מיני אנשים שלא דיברתי איתם כבר שנים. עוד שבועיים הטלפון יצלצל והרבה שיחות חסרות פואנטה יתקבלו. עוד שבועיים ערב יום הזיכרון ויהיה לי תירוץ מושלם למה אני לא חוגגת. כי עוד שבועיים שוב יש לי יומולדת... אז החלטתי לנצל בוקר פנוי …

המשך לקרוא איחולים

בדרך כלל

בדר"כ לאחר בינג' ספרים, מגיע הספר הזה שלעולם לא ייגמר ולעולם לא יעמוד בציפיות. בדר"כ לאחר כתיבה מרובה מגיעה תקופה של שקט, חוסר השראה, רעש גדול מידי שאי אפשר להסביר אותו במילים, אצבעות כבדות מידי בשביל לרוץ מעצמן. בדר"כ לאחר תקופה רעה מגיעה תקופה טובה. בדר"כ לאחר תקופה טובה מגיעה הנפילה. לא יודעת איזו תקופה …

המשך לקרוא בדרך כלל

בינג' ספרים

ברחתי רחוק ככל האפשר, לעולם רחוק, לעולם אחר, לעולם שלא שלי, לעולם שמישהו אחר כתב. 3 ספרים מאחורי. אחד לקח לי המון זמן לקרוא - מאתגר, מעניין, משונה, קשה, מוזר, מאחוריי... הנני / ג'ונתן ספרן פויר השני, נקרא ב-3 ימים או יותר נכון 3 ערבים, ספר יחסית קליל (בטח בהשוואה לקודם), מעניין, מסיח את הדעת מכל …

המשך לקרוא בינג' ספרים

סיבוב 2

מחר יוצאים לדרך, סיבוב שני. מחר שוב יוזרם נהר של חלקיקים, חומר עם סימון כזה שתמיד היינו מתרחקים ממנו - חומרים מסוכנים. איכשהו תמיד נדמה לי שהוא בצבע ירוק זרחני, נראה לי שזו המצאה שלי... מחר יוצאים לדרך, סיבוב שני. אני אסע כרגיל לעבודה, להעביר את היום, לחכות לשמוע איך היה, לספור לאחור את השעות …

המשך לקרוא סיבוב 2

דיסטנס

דיברנו על חברות בין עובד למנהל, על המורכבות שבדבר, על האתגר שבניהול של חבר, על האתגר שבלהיות עובד של חבר, על הגבולות שאנחנו שמים לעצמינו, על הגבולות שאנחנו חוצים עם עצמינו וכו'. רוב הזמן שתקתי, הינהנתי. מידי פעם שאלתי שאלה, ניסיתי להקשיב ולהבין. ואז נשאלתי: "ומה איתך?" ועניתי: "אני? אני מאמינה בדיסטנס - מה לא …

המשך לקרוא דיסטנס