סיפור בהמשכים

פסקול השנה הרביעית... יצאתי מהמרחב המוגן שלי, מהבית, מהחדר עם הלפטופ והמוזיקה של סופ"ש ונסעתי לטיול בני דודים לביקור אצל המילואימניק הקרבי שלנו. נסעתי, התבלבלתי (סימן 4), נסעתי שוב ובסוף הגעתי. הדייט היה קצת מוזר, השיחה קצת חזרה על השיחה הטלפונית, אבל הצלחנו להתקדם עד שהגיעה השעה בה הוא הפך לסינדרלה ובאמצע המשפט "טוב, אז נזמין …

המשך לקרוא סיפור בהמשכים

מודעות פרסומת

בשבוע הבא

בשבוע הבא השינוי מתחיל. זה שינוי גדול בתחום המקצועי, משהו שמתבשל זה זמן ואמור להיסגר בשבוע הבא בעוד אני מעופפת לעוד ביקור קצר ומיותר בניכר. אבל חוץ מהשינוי הגדול הזה, עוד שינוי יקרה, שינוי שאני די שונאת ובכל זאת קורה בכל שנה בדיוק באותו יום - עוד שנה עוברת, הטלפון מצלצל עם שיחות שלא מחזיקות …

המשך לקרוא בשבוע הבא

תובנות מלוכסנות

12 יום, 1.5 ימים באוויר, 9 שעות ברכבת, אינסוף שעות באוטובוס, פגודות, אגמים, עצים, בניינים גבוהים, 30 אנשים, 2 מדריכים, מיליארד סינים... זה לא היה קל, הרבה נשימות עמוקות בניסיון להכיל את כל האנשים מסביב. הסתכלות החוצה אבל גם פנימה. הרבה תובנות מתגלות במהלך 12 יום עם 30 אנשים זרים במדינה זרה. הרבה תובנות מתגלות …

המשך לקרוא תובנות מלוכסנות

ניקיונות

כולם מנקים, כולם מדיפים מאקונומיקה ושאר חומקי ניקוי כימיים. גם הבית שלי דורש ניקיון, אבל כשהגב מזדקן והטיסה מתקרבת, החלטתי שלא לאתגר את עצמי ולהמשיך עם הבלאגן והזוהמה היומיומית... אז אם הניקיון הפיזי נדחה למועד מאוחר יותר, אולי הגיע זמן לניקיון פנימי? אז איך מנקים שם בפנים? מישהו מכיר חומרי ניקיון מתאימים? יש כאלו שימליצו …

המשך לקרוא ניקיונות

הזיקנה זה חרא…

אחד מהלקחים היותר חשובים שלמדתי מסבא וסבתא הוא שהזיקנה זה חרא. אני אפילו כמעט בטוחה שאלו היו המילים המדוייקות שלהם! מה כ"כ גרוע בזיקנה? 1. הגוף בוגד בך - האמת, לגוף שלי תמיד היו עליות וירידות, או יותר נכון ירידות ומישורים, הבירכיים אף פעם לא היו בתפקוד מייטבי והריאות תמיד היו מאתגרות. אבל עם הזמן …

המשך לקרוא הזיקנה זה חרא…

שכזו…

זו מין תקופה שכזו, מין לחץ קטן בחזה שחייב להשתחרר. זו מין תקופה שכזו, הצלצול באוזניים הולך ומתחזק. זו מין תקופה שכזו, שינה טרופה, שברירי חלומות והמון סימני שאלה. זו מין תקופה שכזו, התכדררות, השתבללות, המנעות. זו מין תקופה שכזו, כל כך הרבה יש להגיד ושום דבר לא נאמר. זו מין תקופה שכזו, חוסר מעש …

המשך לקרוא שכזו…

אם

אם סבא היה בחיים, הוא היה מאוד נהנה מהאזכרה שלו ביום שישי... הוא היה יושב עם צלחת עמוסה באוכל, שותק כרגיל אבל מחייך מתחת לשפם באושר כשהילדים שלו, הנכדים שלו והנינים שלו מדברים, צוחקים, מתווכחים ורצים. בעצם, בנושא ה"רצים" בטוח שהיה לו מה להגיד - "לא לרוץ!" אם סבא היה בחיים, הוא היה מתמוגג מאושר מ-3 …

המשך לקרוא אם