הוק

משדרים עכשיו את הסרט הוק, לדעתי אחד הסרטים הטובים ביותר שנעשו אי פעם! אמנם עכשיו הסרט נראה קצת מיושן, הפלאפון נראה מצחיק, הבגדים מסגירים את גיל הסרט אבל עדיין החיוך הדבילי שלא יורד לי מהפנים 🙂 הלוואי וכולנו יכולנו לשחק בלאכול צבעים, הלוואי וכולנו יכולנו לשקוע בדמיון ולהאמין באמת ובתמים שאנחנו ילדים... בעוד 3 ימים …

המשך לקרוא הוק

100

מי היה מאמין - הפוסט המאה של הבלוג! איך חוגגים את זה? 100 סיבות על...? 100 סיפורים על...? 100 שירים שמייצגים את...? 100 תמונות על...? פוסט בן 100 מילים...? אין לי מושג... נראה לי שמספיק לציין את ציון הדרך הזה ולהתחיל עם הפוסט האמיתי 🙂 היום בסביבות 18:15 במהלך נסיעה לביקור אצל סבתא, כשהעננים שחורים/אפורים, …

המשך לקרוא 100

רכבת הרים

עוברת עליי תקופה מוזרה, תקופה של עליות ומורדות מבלי העליות והמורדות... זה כמו לעלות על רכבת הרים ולעצום את העיניים כדי שלא להרגיש את האדרנלין כשמתקרבים לסוף העליה וכדי שלא לצרוח באמצע הלופ כשהראש למטה וכל הגוף נדבק לכיסא מעוצמת המהירות וה-G... זה כמו להיות על סמי הרגעה טובים מיד אחרי קבלת חדשות רעות במיוחד …

המשך לקרוא רכבת הרים

הבאסה

"כל היום ניסיתי לרמוז בעיניים עצובות אני לא מרגיש טוב..." (לא מרגיש טוב / דודו טסה) בזמן האחרון אני הופכת יותר ויותר טובה בלהסתיר את מה שאני מרגישה, לפעמים אפילו מעצמי... אף פעם לא הייתי מאלו ששיתפו אחרים במה שעובר עליהם, אני חושבת שאפילו החברות הכי טובות שלי לא יודעות על הזמנים הקשים שעברתי עם …

המשך לקרוא הבאסה

עבר שבוע…

לפעמים אני מתחילה לכתוב את הפוסט השבועי בראש בנסיעה או במקלחת, לפעמים עולה לי רעיון כתוצאה ממשהו שקרה או ממשהו שקראתי, לפעמים איזה שיר מעורר אצלי משהו ולפעמים אני פשוט נותנת לאצבעות ללכת במקומי. לפעמים אני מתחילה לכתוב את הפוסט ורק בסוף מוצאת את השם המתאים ולפעמים השם של הפוסט מכתיב את הנושא והטון. לפעמים …

המשך לקרוא עבר שבוע…