התשע"ו כאן…

זהו, היא כאן. זה היה לא קל, האבק כיסה את כל העיר (או יותר נכון את כל כל המדינה), השמיים קיבלו צבע כתום ואז אפור ואז סתם מלוכלך, הריאות התכווצו בקושי והחול מילא את הכל. הדרך היתה ארוכה, רגל שמאל קרסה תחת המעמסה, שבקה חיים והאדוויל הלך והתמעט. ואז היא הפציעה! אולי זו תהיה שנה …

המשך לקרוא התשע"ו כאן…

מודעות פרסומת

מחשבות

כבר שבועיים לא כתבתי, היו שבועיים טובים, עמוסים, שמחים, עצובים, מאתגרים, מלאים, מרוקנים, משונים, רגילים. כבר שבועיים לא כתבתי, חשבתי הרבה, ברחתי הרבה, שקעתי, עפתי, חייכתי, דמעתי, שרתי, רקדתי, התכדררתי, התחברתי, טיילתי, עבדתי. כבר שבועיים לא כתבתי, חיפשתי השראה, אתגר, דיגדוג בידיים... מחשבות רצות, עוברות כל כך מהר שקשה אותן לראות. מחשבות מציפות, מטביעות אחת …

המשך לקרוא מחשבות

נד-נד

התחלתי לכתוב את הפוסט הזה בראש שלי איזה 3-4 פעמים, בכל פעם זה היה על נושא אחר, בכל פעם זה היה עם מצב רוח אחר, בכל פעם הייתי בטוחה שעוד שנייה אני מגיעה הביתה ומתיישבת לכתוב וזה לא קרה... עכשיו, כשיום ראשון התחיל רישמית והסופ"ש בשעותיו האחרונות הגיע הזמן להחליט, להתחייב לנושא אחד ולתת למחשבות …

המשך לקרוא נד-נד

סוכות

השבוע האחרון היה די עמוס ולטובה! איכשהו, החופש הכפוי של סוכות הגיע ממש בזמן והתמלא בהרבה דברים כיפיים 🙂 זה התחיל בשישי שעבר שלשם שינוי החלטתי לצאת ולא להתנחל מול המחשב / טלוויזיה, ועוד לפאב תל-אביבי כאחרונת הרווקות ההוללות... והשיא היה - שהיה די נחמד! אני לא ממש מחבבת יציאות לפאבים. זה די משעמם אותי …

המשך לקרוא סוכות

לב שבור הוא לב שלם

היום החלטתי להיות אמיצה... אחרי הארוחה השבועית אצל ההורים (היה טעים כרגיל, תודה ששאלתם 🙂 ), שלפתי מהמגרה את היומנים האבודים של ילדותי. לקח לי כמעט שעה לקרוא את שלוש המחברות המרוטות משהו, וכפי שניתן לצפות הקריאה לוותה בפלאשבקים רבים. כל עניין הכתיבה למגרה (אז היא היתה מגרה אמיתית, היום היא כבר הרבה יותר וירטואלית) …

המשך לקרוא לב שבור הוא לב שלם