ורוניקה, לוגן ואני

היום זה יום השנה השמיני לבלוג הזה! ואוו, לא תיארתי לעצמי שהוא יהיה עדיין בחיים אחרי 8 שנים ובעיקר לא תיארתי לעצמי שכל כך הרבה ישתנה אבל שום דבר בעצם לא ישתנה... האמת שההודעה הזו על יום השנה השמיני קצת הפתיעה אותי, נכנסתי לכאן עם תוכנית מסודרת, עם נושא מוגדר לפוסט ופתאום קפצה לי הודעה …

המשך לקרוא ורוניקה, לוגן ואני

מודעות פרסומת

9/6/2019

אני מאוד שמחה שמישהו שמע אותי, את תחינותיי! זו אמנם היתה בקשה מאוד איזוטרית, אבל בימים מלאי שינויים ומהפכים אשר עוברים עליי - זה משמח אותי עד מאוד 😊 בקרוב אתחיל לעכל את כל השינויים ואולי גם לעבד אותם כאן... בינתיים, שבועות שמח לכולם!

20/5/2019

משהו קרה, משהו מאוד איזוטרי ומעצבן. אז ככה, אחד הדברים החביבים עליי הוא לגלוש ברחבי הזיכרון של עצמי באמצעות הפוסטים שאתם קוראים. כלומר, להיכנס מידי פעם לעמוד הסטטיסטיקה של הבלוג, לראות מה קראתם לאחרונה, להיכנס ולקרוא. לפעמים להיזכר, לפעמים אני בשוק, לפעמים אני אני... משם בדר"כ אני ממשיכה לפוסט מקושר ועוד אחד ועוד אחד, עד …

המשך לקרוא 20/5/2019

הימים הם ימי כדורגל

הימים הם ימי כדורגל (וגם קצת טניס), הלילות הם לילות מחשבות (וגם קצת הדחקות). ההבנה הזו שפשוט הגעתי לכאן, למצב המוזר הזה, למצב המביש הזה, ללבד הזה, מתחילה לחלחל. לא, ממשיכה לחלחל. שקלתי לקפל הכל, לסגור את הבושה הזו, את קיר הבכי שמתעד כאן את העליות והירידות, את החיוכים והדמעות, את ההצלחות והכשלונות, את השנים …

המשך לקרוא הימים הם ימי כדורגל

מעניין מי אתם….

אני לא יודעת מי אתם אותם קוראים שקפצו לביקור ופשוט דילגו מפוסט לפוסט באיזה בינג' פוסטים מרשים שכזה. אני לא יודעת מה גרם לכם לקרוא דווקא את הפוסטים האלו, אולי זו היתה המלצה של המנגנון המשוכלל של האתר, אולי בחירה שלכם... אני לא יודעת אם אתם קוראים קבועים או מזדמנים, אם תחזרו שוב או שהספיקה …

המשך לקרוא מעניין מי אתם….

כשחושבים על זה…

כשחושבים על זה, בבלוג הזה אין באמת משהו בעל ערך. כשקוראים את זה, רואים שבבלוג הזה אין משהו מהפכני. סתם גיבוב של מילים, מחשבות, רגשות של בחורה שהחיים שלה הם לא מה שהבטיחו לה. כמה פוסטים מוצלחים, כמה פוסטים משעממים, כמה פוסטים מתחמקים, כמה פוסטים חושפניים. מסך לבן שסופג את כל השטויות שלי, את הרגעים …

המשך לקרוא כשחושבים על זה…