בשבוע הבא

בשבוע הבא השינוי מתחיל. זה שינוי גדול בתחום המקצועי, משהו שמתבשל זה זמן ואמור להיסגר בשבוע הבא בעוד אני מעופפת לעוד ביקור קצר ומיותר בניכר. אבל חוץ מהשינוי הגדול הזה, עוד שינוי יקרה, שינוי שאני די שונאת ובכל זאת קורה בכל שנה בדיוק באותו יום - עוד שנה עוברת, הטלפון מצלצל עם שיחות שלא מחזיקות …

המשך לקרוא בשבוע הבא

מודעות פרסומת

שוב

פתאום שוב קצת ריק לי בפנים. פתאום שוב החיים קצת חולפים לידי, לא ממש מרגישים כמו שלי. פתאום שוב אני כאן, יושבת מול המקלדת ולא יודעת מאיפה להתחיל... זה היה ברור שאחרי העלייה תגיע ירידה, הרי רק בחיפה אחרי העליה מגיעה עוד עליה - בחיים האמיתיים זה לא ככה, החיים האמיתיים הם לא חיפה... אז …

המשך לקרוא שוב

צל כבד

נשבר לי הגב, הוא החליט לכפות עליי מנוחה והסתגרות ואני מודה שכנראה שהייתי צריכה את זה. כנראה שהגוף שלנו מבין הכי טוב מתי אנחנו עמוסים יתר על המידה ולא חכמים מספיק כדי לקחת הפסקה והוא פשוט כופה עלינו אותה... אז מיום חמישי אני בבית, עם גיחה קצרה למשרד לפגישה היחידה שלא הצלחתי לבטל (מה אני …

המשך לקרוא צל כבד

סוכות ב'

לפני כמה ימים חגגו 21 שנה לאלבום Nevermind של נירוונה וציינו שבמכתב התאבדות של קורט קוביין הוא ציטט שורה משיר של ניל יאנג: "עדיף להישרף מאשר להתפוגג" "It's Better to burn out, than to fade away" ולאחר מכן השמיעו את גירסת הכיסוי של ה- Chromatics והתאהבתי (תודה לאל על Shazam!) אז אולי קורט קוביין לקח את השיר הזה לקצה, אבל נראה לי שהוא הפסקול המתאים ביותר …

המשך לקרוא סוכות ב'

ימים לבנים

"ימים לבנים, ארוכים, כמו בקיץ קרני החמה. שלוות בדידות גדולה על מרחב הנהר. חלונות פתוחים לרווחה אל תכלת דממה. גשרים ישרים וגבוהים בין אתמול ומחר." פתאום השיר הזה התחיל להתנגן לי בראש ויחד איתו הציפו אותי רצף זיכרונות. חלקם ברורים וחיים, כאילו קרו אתמול וחלקם עמומים ומקוטעים, שלא לגמרי ברור אם קרו באמת או שחלמתי …

המשך לקרוא ימים לבנים

תקלה חמורה

לאחרונה קרו לי 2 תקלות חמורות שהשפיעו רבות על חיי: 1. לפני שבועיים הנייד שלי התחיל לכבות את עצמו בלי סיבה... ואז הגיעה התקלה הגדולה ביותר- שלחתי אותו לתיקון 😦 אין דבר יותר ידוע מאשר "נייד שנכנס לתיקון, חוזר עם המון בעיות שלא היו לו קודם", אבל נפלתי למלכודת הזו וכך נשארתי 3 ימים עם …

המשך לקרוא תקלה חמורה

ברחתי…

כן, אני מודה, ברחתי ונעלמתי מכאן בשבוע שעבר וכבר הכנתי מיליון תירוצים על איך שהייתי עסוקה כי ההורים שלי נסעו לחו"ל והשאירו לי מיליון מטלות שונות ומשונות, איך שלא היה לי כוח לכתוב כי הייתי גמורה מעייפות והסופ"ש פשוט זלג לי מבין האצבעות. אבל בסופו של דבר, למרות שהכל נכון, פשוט לא היה לי כוח …

המשך לקרוא ברחתי…