דחוס

במטוס הביתה אין אוויר, הכל דחוס, סוגר עלייך. השמש האוקראינית החליטה לצאת לכבוד היום האחרון שלנו, כאילו להראות לנו שלא הכל אפל בה. אמנם יש בה מלחמה, יש בה עוני, יש לאומנות שבטח תהפוך עוד מעט לאנטישמיות, אבל יש בה גם ירוק, יש בה ערים מלאות בתי קפה מעוצבים, יש בה אנשים. היום האחרון שלנו …

המשך לקרוא דחוס

מודעות פרסומת

2018

2018 התחילה בסערה! הכל השתנה לטובה! ניצנים של הבטחות ואופטימיות זהירה התממשו במלוא הכוח! כן, 2018 היתה שנה נהדרת! ועכשיו לאמת... לא, היא רק התחילה. ואין לי שוב הבטחות לשנה החדשה, אני לא מאמינה בזה - אלו סתם הצהרות שלא מחזיקות מעמד 5 דקות... אבל, האמת שהיא באמת התחילה בסערה - או יותר נכון המשיכה …

המשך לקרוא 2018

כשאמות

כשאמות, אנשים יספרו עליי דברים, יחלקו זכרונות. כשאמות, אנשים ישמעו סיפורים עליי, יאגרו לעצמם זכרונות. כשאמות, אני אהפוך למישהי אחרת, למישהי שהם חשבו שהייתי. כשאמות, לא אוכל לתקן תפיסות מוטעות, לא אוכל לספר את הצד שלי, לא אוכל לחלוק זיכרונות. מעניין אם אנשים ירגישו שהם הכירו אותי. מעניין אם אנשים יופתעו מהסיפורים של אחרים עליי. …

המשך לקרוא כשאמות

הדברים הפשוטים

הדברים הפשוטים שכל אחד יכול לעשות, לכאורה. הפעולות הקטנות האלו שאנחנו אפילו לא שמים אליהם לב. אני די בטוחה שכבר כתבתי על הרגע הזה שהפיל מתיישב לי על החזה ופשוט מסרב לקום. הרגע המפחיד הזה שאני פתאום מודעת יותר מהרגיל לנשימה שלי (ומה לעשות שגם ביומיום התרגלתי להיות יותר מודעת מאנשים אחרים, גם שאין סיבה...). …

המשך לקרוא הדברים הפשוטים

תכננתי…

כנראה שאחרי כתיבה מרובה צריכים מנוחה, כמו אחרי בינג' ספרים טוב... הרבה קרה, הרבה לא השתנה, אני עדיין אני... נתחיל מהסוף - היו לי הרבה תכניות להיום ואפילו כמעט התחלתי למלא אותן. אבל אז הגיעה הכוננית והתנגשה בזרת שלי! ועכשיו היא בצבע סגול-כחול-שחור, בגודל יותר קרוב לבוהן מאשר לזרת, פימפום לב חזק בקצה שלה, וכאב …

המשך לקרוא תכננתי…

בבואה

12:45 ישבתי אצל הספר שלי, חנוקה על ידי הסינר השחור, הצוואר מכופף בזווית מוזרה בזמן שהשיער עובר שדרוג קל. במראה השתקפה דמות, מישהי שלרגע לא זיהיתי. פוסט בהמשכים... עצבות עמוקה בעיניים שרוב האנשים לא מזהים, עיגולים שחורים מתחת לעיניים שלא הוסתרו הבוקר ומדגישים את העייפות ואולי גם את היאוש, כפלים דוחים בצוואר שמצליחים לגלות את …

המשך לקרוא בבואה

מסכות

פסטיבל פורים בעיצומו, הפייסבוק מלא בתמונות של ילדים מחופשים, מבוגרים מחופשים ואפילו כלבים מחופשים... יש לי רגשות מעורבים בקשר לחג הזה, מצד אחד סופסופ חג שמאפשר לך להיות יצירתי, מצד שני החג הזה מחייב אותנו להשתחרר ולהפסיק לחשוב על דבר ומצד שלישי, מאז 1996 הוא תמיד מלווה במחשבות קצת פחות פורימיות... השנה החלטתי להתעלם מהכל, …

המשך לקרוא מסכות