24/6/2019

זה היה יום זוועה, יום שאני מקווה שלא יחזור לעולם. לעייפות הבלתי נגמרת והבלתי מוסברת הצטרפה אלרגיית הקיץ שלי. האלרגיה שאף אחד לא יודע להסביר ותוקפת מידי פעם. אבל הפעם היא תקפה בשיא הכוח - אף מטפטף, מוח עמום, עיניים שורפות וגרד בלתי נסבל - והכי גרוע שכדור הקסמים פשוט לא עבד. הוא הקל לחצי …

המשך לקרוא 24/6/2019

17/3/2019

לילה טוב. אולי הוא יהיה טוב יותר מהיום? אולי הוא יהיה רגוע, שקט, משוחרר? אולי הגוף שלי יניח לי, ישחרר אותי מהכאב החודשי הבלתי נסבל? אולי הנפש שלי תניח לי, תשחרר אותי מהכאב הבלתי נסבל? אולי אני אניח לעצמי, אשחרר את עצמי מכאב החלומות הבלתי מושגים, מהכאב הבלתי נסבל?

4 ימים

4 ימים של הדחקה נגמרו. הכל התפוצץ לי בפנים, או יותר נכון - הכל התפוצץ לי מפנים. 4 ימים לקח לאפשרות שאולי זה חזר לשקוע, 4 ימים ולילות שזה ריחף באוויר אבל לא לגמרי פרץ את גבולות ההבנה. ובלילה הרביעי זה הגיע. עוטף אותי בכל כיוון, זוחל לאט לאט בתוך הגוף, שולח זרועות שחורות אבל …

המשך לקרוא 4 ימים

הלכתי

זה כבר היום השלישי שאני מצליחה לגרור את עצמי להליכה. כבר יותר מחצי שנה שאני בטטת ספה רצינית, איבדתי את הכוחות הנפשיים למצוא לעצמי מסגרת נאותה לאימון - פילאטיס, trx, הליכה או כל דבר אחר... בחמישי, אחרי יום של כיף עם חברה ובנותיה החמודות בגן הפורח של הלורד הנדיב, הרגשתי שאני חייבת אוויר, שאני חייבת …

המשך לקרוא הלכתי

עדיין לא

ערוצי הטלויזיה עברו כבר למתכונת כיפור, החנויות נסגרו כבר, כאב הראש שהיה אמור להזדחל רק מחר בצהריים, התמקם לו בנוחות מוקדם מהצפוי למרות גלוני המים שנכנסו לגופי ב24 השעות האחרונות, ואני עדיין לא סלחתי לעצמי לגמרי, עדיין לא סלחתי לעצמי על כל מה שלא הגשמתי השנה. עדיין לא סלחתי לעצמי על כל הפעמים שפגעתי בעצמי …

המשך לקרוא עדיין לא