30/12/2018 – 2

קר לי. הלך לי הקול. האף שלי מתחיל לנזול ומחר יהפוך למוביל הארצי. זה כבר הסיבוב השני בתוך שבוע וחצי, נראה לי מיותר לחלוטין - למה זה טוב??? אז שנייה לפני שהעיניים נעצמות בשעה מוקדמת ומפתיעה זו, בוא נדבר רגע ברצינות על שני דברים חשובים - 1. מחר יש לו ביקורת, בלי הפתעות בבקשה. סיכמנו …

המשך לקרוא 30/12/2018 – 2

מודעות פרסומת

26/11/2018

אני חושבת שזה הלחץ שהפיל אותי היום, שילוב של אפיסת כוחות, גרון מלא, תחושת שפעת ויותר מידי דאגות שפשוט כיבו אותי. זה מתבשל כבר כמה ימים, אבל היום זה יצא. רק כשהגעתי הביתה, כשהתכסתי בשמיכה ונעלתי את העולם בחוץ, משהו בגוף התחיל להירגע. יום הדין עוד לא הגיע, אולי מחר. זוכר את מה שסיכמנו אתמול? …

המשך לקרוא 26/11/2018

25/11/2018

כל רגע זה יכול לקרות, נשארו עוד יומיים לסוף השבועיים. המתנה מורטת עצבים כדי לקבל את גזר הדין - הרע במיעוטו או הרוע בהתגלמותו. שנה של שקט מדומה נגמרה לה וחודשים של המתנה לגזר הדין מתקרבים לסופם. אין כאן סוף טוב באמת, אני יודעת. אבל אם לא איכפת לך, אני אשמח לרע במיעוטו. באמת שזה …

המשך לקרוא 25/11/2018

13/11/2018

זוכר את הלילות האלו שהמלחמה היחידה בהם היתה המלחמה שלי בנדודי שינה ובמחשבות הבלתי פוסקות? עכשיו מלחמה בחוץ, מלחמה בשידור חי בטלויזיה שלי. עכשיו נדודי שינה וחרדות ממחר, מהתשובה שתתקבל כעבור שבוע או שבועיים, מהפרוטוקול הרפואי שייבחר עבורו, מהסבל, מהתוצאות. פתאום נדודי השינה הרגילים קוסמים לי, פתאום המחשבות המטרידות הרגילות נראות לי עדיפות... מה דעתך, …

המשך לקרוא 13/11/2018

רסיסים

כאילו לא נשברתי מספיק, היום אבא היה אצל בביקורת אצל הרופא ומסתבר שהסרטן חזר... עכשיו מחכים לראות אם הוא גדל ובאיזה קצב ולאיזה סוג הוא שייך ואז מחליטים אם ואיך מטפלים, כלומר כמה חודשים של ביקורת חודשית אצל הרופא, לחץ והדחקה במקביל אצלנו... כאילו לא נשברתי מספיק אתמול, היום את הרסיסים שלי שברו עוד קצת... …

המשך לקרוא רסיסים

24 ימים

פתאום מצאתי את הפוסט הזה, הוא שוכב אצלי בטיוטות כבר מעל חודש. שכחתי ממנו לגמרי, עברו יותר מ-24 ימים, רמת הלחץ קצת ירדה, אבל המבטים לעבר הידיים עדיין מוגנבים... ספויילר:  הוא לא הלך לרופא עדיין, אבל נראה שהוא קצת נרגע. גם אני, אבל רק קצת, רק על פני השטח, רק כהדחקה בריאה. __  .  __  …

המשך לקרוא 24 ימים