מי אתה צריך להיות?

יום שישי הגיע, התעוררתי באופן מפתיע בערך שעתיים לפני שהשעון המעורר חייב אותי, עם זיכרון של איזה חלום מוזר במיוחד. אני לא זוכרת את הפרטים אבל זה היה כאילו ראיתי סידרה או סרט בזמן שישנתי קצת מתיש…
רצתי לעשות את הדבר שעושים מיד שקמים (פיפי, לא להתלהב יותר מידי…) וחזרתי לנמנום של שישי בבוקר. אבל איכשהו זה לא תפס ומצאתי את עצמי מפליגה במחשבות שחלקן היו מיותרות לגמרי, אבל מפה לשם הבנתי שאני מתחילה רשימה שכנראה שכדאי להעלות אותה על הכתב, כי יש מי שיגיד שזה עוזר להתמקד ואולי אפילו כל מיני אנרגיות קוסמיות יצליחו להביא לי את מה שכתוב.
התלבטתי אם להשאיר את הרשימה לעצמי, על נייר.
או אולי לכתוב אותה באפליקציית הרשימות שלי כי זה למעשה נייר הרבה יותר זמין מנייר אמיתי.
אבל אז השתכנעתי שכאן זה המקום – הרי בשביל מה פתחתי את הבלוג הזה אם לא לשתף…

להמשיך לקרוא

דיוק מדהים

לפעמים נתקלים בשיר שאומר בדיוק מדהים את כל מה שאת מנסה להגיד במיליון מילים ומשפטים מבולבלים, ואז את מבינה שלא צריך להגיד כלום – רק להקשיב…

* אני יותר אוהבת את הגירסא האקוסטית והשורטת של כריס קורנל ז"ל…

להמשיך לקרוא

הופעות קיץ

קיץ חם הולך להיות כאן, ואני לא מתכוונת לחום שמלחמות הקיץ יוצרות…

להמשיך לקרוא

כשחושבים על זה…

כשחושבים על זה, בבלוג הזה אין באמת משהו בעל ערך.
כשקוראים את זה, רואים שבבלוג הזה אין משהו מהפכני.
סתם גיבוב של מילים, מחשבות, רגשות של בחורה שהחיים שלה הם לא מה שהבטיחו לה.
כמה פוסטים מוצלחים, כמה פוסטים משעממים, כמה פוסטים מתחמקים, כמה פוסטים חושפניים.
מסך לבן שסופג את כל השטויות שלי, את הרגעים הקשים, את החיוכים, את ההעלמויות ללא הסבר, את פרצי הווידוי הלא נשלטים, את המילים שנכתבות ללא כל הגיון ומשמעות, את השירים שמביעים את כל הסודות, את התמונות שלעולם לא אצליח לצלם או לצייר אבל מצליחות להיות כאילו שלי.

להמשיך לקרוא

מחר

מחר אני חוצה את אמצע שנות השלושים באופן רישמי.

להמשיך לקרוא