2/9/2019

ניסיתי לעשות את המעשה האחראי וללכת לישון בשעה נורמלית (יחסית, 00:15 כזה...), אבל אחד משכניי העלומים החליט שזו שעה מצויין לבשל או יותר נכון לשרוף אוכל. אז כרגע אני במיטה, אחרי סיבוב בדירה לוודא ששום דבר אצלי לא נשרף, מנסה להתמודד עם ריחות הסירחון ולהחזיר לעצמי את מוזת השינה. לא מידע שחשוב למישהו, לא מידע …

המשך לקרוא 2/9/2019

מודעות פרסומת

26/8/2019

אתה לא יודע מה אתה מפסיד! אתה מפסיד אותי! סתם, חשבתי שתדע... נ.ב. אם הוא לא קורא את הבלוג הזה, בבקשה תעביר לו את המסר...

25/8/2019

זה כאילו שמישהו תופס את הראש שלי עם צבת וסוגר. אם זו הדרך שלך להגיד שכבר יותר מידי מאוחר (או מוקדם) ואני צריכה ללכת לישון כי אני לא יכולה להבריז מעוד יום עבודה - אז זו דרך גרועה. כי הכאב חזק מידי. כי כשאני עוצמת את העיניים כל מה שקורה זה שהכאב משתלט על המוח. …

המשך לקרוא 25/8/2019

22/8/2019

איך אתה יכול לזהות שאני ברגרסיה? השעה 2 בלילה הופכת להיות שעה לגיטימית להיות ערה בה, גם 3 בלילה... הדמעות יוצאות ללא שליטה בזמן נהיגה, נאגרות בגרון במצבים אקראיים, מפוצצות את הורידים באופן כמעט קבוע... ארבעת הקירות שסביבי מגנים עליי הכי טוב שאפשר והבחוץ כל כך מאיים... הסתירה הפנימית בין הרצון לקרבה לאנשים והרצון למרחק …

המשך לקרוא 22/8/2019

9/8/2019

אין לי למי להגיד את זה וגם אין לי ממש אומץ לספר למישהו, בשביל זה אתה כאן לא? לשמוע את הדברים שאני לא מסוגלת לספר למישהו אמיתי... אז שוב הגיע יום אדום, שוב הבטן מתכווצת והכל רגיש ודואב. שוב במובן של פעם שנייה באותו החודש. שוב במובן של פעם שניה בשנה האחרונה ששוב. לא התאפקתי, …

המשך לקרוא 9/8/2019

1/8/2019

אז מה אני אמורה לעשות עם כל הזמן הפנוי שנוצר לי עכשיו שהבינג' הושלם? למה אני אמורה לצפות עכשיו שהעונה החדשה נצפתה בשקיקה? מה, חיים אמיתיים וכאלו? מוזר...