20/5/2019

משהו קרה, משהו מאוד איזוטרי ומעצבן. אז ככה, אחד הדברים החביבים עליי הוא לגלוש ברחבי הזיכרון של עצמי באמצעות הפוסטים שאתם קוראים. כלומר, להיכנס מידי פעם לעמוד הסטטיסטיקה של הבלוג, לראות מה קראתם לאחרונה, להיכנס ולקרוא. לפעמים להיזכר, לפעמים אני בשוק, לפעמים אני אני... משם בדר"כ אני ממשיכה לפוסט מקושר ועוד אחד ועוד אחד, עד …

המשך לקרוא 20/5/2019

מודעות פרסומת

החגים שאני לא אוהבת

לאחרונה הצלחתי להגדיר את ההרגשה הזו, את התחושה שיש לי כשמתקרבים החגים האלו הלא משפחתיים - אני כבר לא אוהבת אותם... כולם מתלוננים על ראש השנה, על פסח, על החגים עם הארוחות המשפחתיות הבלתי נגמרות. אני בסדר איתם. לפעמים הארוחות האלו נסבלות, לפעמים הן סבבה ולפעמים הן מוצלחות ממש, אבל תמיד הן קיימות ואני שם …

המשך לקרוא החגים שאני לא אוהבת

חג חדש / ודיסלב שלנגל

ויקיפדיה: https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%A1%D7%9C%D7%91_%D7%A9%D7%9C%D7%A0%D7%92%D7%9C משירי המשורר: http://www.zchor.org/szlengel/poems3.htm#holiday אל המשורר: https://elhameshorer.bandcamp.com/album/

28/4/2019

עוד יומיים... 7 יהפוך 8, אנשים ייזכרו בי ויכתבו מילים ריקות בעלות כוונות טובות על הקיר, המשקיענים יסמסו, הקרובים יתקשרו לעוד שיחה בטלה על איך חוגגים ואיך זה מרגיש שם ב8 החדש. עוד יומיים... לא רק שנגמר החופש וצריך לחזור לשגרה, לא מספיק שהאף נוזל והגוף דואב, לא מספיק שהשרב בפתח, ה7 יהפוך ל8. לא …

המשך לקרוא 28/4/2019

רגעי חולשה

לפעמים ברגעי חולשה אני עושה דברים מפגרים: נעלמת לעולם, מתכנסת בקונכיה שלי ומסננת את הכמה אנשים שעוד בקשר איתי. אין הרבה כאלו, זה טיפשי... מתעלמת משעות השינה הדרושות לבנאדם נורמלי. אם שפר מזלי וזה סופש או חג, אז היום הופך ללילה והלילה לחור שחור. אם הסופש או החג כבר נגמרו - היום נשאר יום נטול …

המשך לקרוא רגעי חולשה

18/4/2019

עבר עליי יום קצת טוב, היד כאבה קצת פחות, התור לרופא הוקדם, דברים החלו לזוז בכיוון מפתיע. עבר עליי יום קצת טוב, פגישה מעצבנת היתה רק מעצבנת במידה, גנבתי איזו חצי שעה בגן הבוטני שעל יד אוניברסיטת תל אביב ושאפתי קצת אוויר פרחוני לריאות (מומלץ בחום! יש מצב שזה המקום האהוב עליי בעיר למרות שאתר …

המשך לקרוא 18/4/2019

16/4/2019

לא כתבתי כי כואב לי, היד חבושה, האצבעות זועקות ומייחלות להקלה. הגוף שלי בועט בי מבפנים. לא דיברנו כי כואב לי, הלב שלי חנוק, מיואש, המילים ברחו ממני, החלומות כבר מזמן לא כאן, כלום גדול עוטף אותי. הגוף שלי בועט בי מבפנים. פתאום חזר הגשם, תפאורה מושלמת לתחושה הזו שלי... פתאום אמא החליטה לנסות שוב …

המשך לקרוא 16/4/2019