15/1/2020

קרה היום משהו שלא חשבתי שבאמת יקרה, יותר נכון להגיד שעשיתי היום משהו שלא חשבתי שאעשה – באמת הקדמתי את הפגישה שלי אצל הפסיכולוגית החביבה עליי ובאמת התייעצתי, התלבטתי בקול רם.

נשמע באנלי וסטנדרטי, אבל לא קל לי לבקש עזרה, לא קל לי להתלבט בקול רם. כלומר, אני מתלבטת בקול רם, אבל לא היה לי קל להתקשר במיוחד ולשאול אם נוכל להקדים את הפגישה הדו-שבועית, לא היה לי קל לתת לנושא כל כך הרבה חשיבות. אני בדרך כלל מתמודדת, פשוט מחכה לפגישה ועד אז יודעת כבר מה אני מרגישה או פשוט מתאפקת או מדחיקה.

אבל היום הגעתי, באמצע היום (כן, אני באס"ק רציני בעבודה), ויחסית מהר הגעתי לפואנטה. ואחרי שפרקתי ודיברנו, היא שאלה אותי מה אני צריכה ממנה ועניתי כל כך בפשטות שפשוט הייתי צריכה לדבר על זה כי אין לי עם מי לדבר.

קרה היום משהו שלא חשבתי שיקרה, עשיתי היום משהו שלא חשבתי שאעשה, אמרתי היום בקול רם משהו שעד היום די הסתרתי…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s