פוסט עדכון

אני מרגישה שאני חייבת לכם עדכון, חייבת לעצמי עדכון או פוסט סדר במחשבות שלי.

הייתי צריכה לקחת כמה נשימות אחרי הפגישה ברביעי, לעכל ולהתעלם ממה שהיה, להתעלם ולעכל את מה שהיה ואז לחזור.

נכנסתי לפגישה עם קשר גדול ומעיק בתוך הגרון, לא יכלתי להסתכל לאנשים בעיניים. והם דיברו על אה ודה עד שהפגישה התחילה רישמית ודיבורי הסופה גלשו לתחילתה ואני שותקת.

השיחה גוועה לאיטה ושניה לפני שהספקתי לפתוח את הפה ת' אמרה שהיא חשבה עליי כל השבוע ולמרות שהיא עדיין לא מבינה מה היא עשתה, אם נעלבתי היא מתנצלת (שזו בעיניי ההתנצלות הכי מפגרת שיש… מה זה אם נעלבת? תתנצלי וזהו!). אמרתי לה תודה ושבאמת יש לי משהו להגיד בקשר לזה ושפכתי הכל החוצה…

זה כבר כמה חודשים שקשה לי כאן בקבוצה, אני לא חושבת שזה מפתיע מישהו, אבל אני חושבת שכמו בחדר כושר – אם קשה זה סימן שעובדים.
הבעיה שבתקופה האחרונה הקושי הפך לכאב, מכאיב לי להיות כאן ואחרי הפגישה האחרונה נשברתי.
נשברתי מהדברים שנאמרו ומהדברים שלא נאמרו, נשברתי ממי שדיבר וגם ממי ששתק, נשברתי מהיחס ומחוסר היחס.
אז אחרי 3 שנים בקבוצה, הגיע הזמן שלי להגיד תודה, אני באמת למדתי המון על עצמי ואני בטוחה שאמשיך לעכל את כל הדברים שעברנו כאן.
תודה על שלוש שנים.
תודה על שנתיים ועל שנה.
ותודה על כמה חודשים.
אני מסיימת כאן את דרכי ואחפש לי דרך חדשה…

דממה.

השתיקה הופרה אחרי כמה שניות שהרגישו כמו נצח.

ת' חזרה לדבר, היא אמרה די הרבה ואני לא זוכרת הכל במדויק, אבל בגדול יצא שאני לא הוגנת שהחלטתי לעזוב בלי לתת להם צאנס נוסף ושבמערכות יחסים קרובות מעליבים ופוגעים ומתנצלים ומתקנים. דיון שלם התפתח סביב הנושא, כי אני לא בסדר, כי ההחלטה שלי שגויה ולא הוגנת וזה צעד ממש אלים פשוט לקום וללכת.

הקשבתי, נשמתי עמוק ונתתי להם לדבר (האמת שזה היה להן כי י' לא היה וג' הפוגע הראשי שתק). לא ראיתי תועלת בלהגיב, לא רציתי להיכנס לדיון שאני מגוננת על ההחלטה שלי, לא התחשק לי להתגונן ואפילו די התעצבנתי שלשם הדיון הולך.

נשאלו כל מיני שאלות וניסיתי לענות בכנות, ניסיתי לנשום ולשחרר, ניסיתי להסביר שלפעמים הדברים נשברים ואי אפשר להדביק אותם, ניסיתי להסביר שאם אשאר זה יהיה מלאכותי כי אני לא יכולה לבטוח שוב, ניסיתי להסביר כי למרות שזה מרגיש להם שאני מדברת מהראש – זו החלטה לגמרי מהלב כי הראש יודע שהדבר הנכון הוא להתמודד עם הקושי, אבל הלב נסגר.

ג' שתק, עד שבשלב מסויים הזכיר כי הוא לא מצטער, שהוא התכוון לכל מה שנאמר בפגישה הקודמת ושזה נאמר בכוונה כדי לפגוע בי ושלא מפתיעה אותו ההחלטה שלי "לברוח".

הרבה דברים נאמרו בפגישה, חלקם אפילו לא היו קשורים אליי.

על דבר אחד אני מצטערת, כשאיבדתי שליטה על הפה שלי כשהפסיכולוגית האהובה עליי שאלה אותי אם אין לי מה להגיב לדברים של ג' עניתי:

לא, הוא לא שווה את זה

בסיום הקבוצה היא חזרה לאמירה הזו וניסיתי להסביר אותה, אבל כשיצאתי ידעתי שטעיתי וזה היה אכזרי ולא במקום. החזרתי לו באותה המטבע שהוא פגע בי לפני שבוע והמשיך גם השבוע וזה מיותר ולא אני ולא מי שאני רוצה להיות.

תזכורת קצרה כבר מתוכנת לקפוץ לפני הפגישה הבאה – להתנצל בפני ג', כי באמת שזה היה לא לעניין.

י' לא הגיע, נתקע בעבודה. רציתי שישמע, שידע שנפגעתי גם ממנו, מהשתיקה שלו, מחוסר התמיכה שלו, אבל הוא לא היה ואני לא יודעת אם אצליח להגיד את זה בפעם הבאה – יש גבול לפתיחות שלי.

הם ביקשו שאשקול שוב את ההחלטה שלי, שאתן עוד צאנס. היא ביקשה שאחשוב על זה שוב ואם בעוד מספר פגישות אשנה את דעתי, אני תמיד יכולה לעזוב. קשה לי לחזור מההחלטות שלי, אבל הבטחתי לחשוב על זה במהלך השבוע.

ואז היא הוסיפה שהיא לא יודעת לעשות עבורי את הדבר הזה שאני עושה עבור אחרים, (לקחת משהו ולתרגם אותו ככה שהוא יבין בדרך שלו) ושאולי אני אצטרך להמשיך לעשות את זה בעצמי. ואני יצאתי עם סימן שאלה גדול – אז למה אני צריכה אותם אם אני צריכה לספק לעצמי את מה שאני צריכה? אני יכולה להמשיך לבד כמו תמיד…

אני לא יודעת מה להחליט לגבי הקבוצה. העצב הגדול התפוגג, מעין אדישות השתלטה. אני חושבת שזה כי הקאתי את הכל בפגישה, שיחררתי וזהו. אני יודעת שאני יכולה להישאר, לשבת ולשתוק, להגיב. אני יודעת שג' ואני לא נוכל להשלים לעולם, אבל כשיעבור מספיק זמן אולי אוכל להתנהג אליו באדישות. אני יודעת שאני יכולה להמשיך, אני רק לא בטוחה שלעשות את מה שאני תמיד עושה יעזור לי.

אני גם לא בטוחה שלעזוב ולנתק את עצמי עוד קצת מהאנושות זה הדבר הכי חכם לעשות…

אולי אנסה להקדים את הפגישה שלי עם הפסיכולוגית החביבה עליי, נראה לי שזה שווה שיחה…

בוער בי השינוי / מארינה מקסימיליאן

בוער בי השינוי
בשבילי זה כמו תרופה
בוער בי השינוי
אולי ברוח התקופה
גם אם לא ידעת
לא ראית את זה בא
אני מרגישה ת׳סוף
וסוף זה לא נורא.

מחשבה אחת על “פוסט עדכון

  1. פינגבאק: בזמן האחרון – +shloshim30

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s