8/1/2020

היום ביקרתי בטכניון והבנתי כמה התבגרתי, כמה השתנתי, כמה התפתחתי.

היום ביקרתי בטכניון ונשאלתי "אז איפה אתם גרים היום?" ובבת אחת הבנתי עד כמה כלום לא השתנה.

היום ביקרתי בטכניון וראיתי שאני לא האדם הנורא שלפעמים אנשים מנסים לצייר אותי, שאני הכי אני שאני יכולה להיות.

היום הבנתי שהם לא ישפילו אותי שוב, לא יכאיבו לי שוב, לא יורידו אותי.

מחר הולך להיות לא קל, אבל אני שלמה עם ההחלטה לעזוב. אני יודעת שאני יכולה לתת עוד צ'אנס, אני יודעת שאני יכולה להרוויח מלהישאר, אני יודעת שיש לי עוד מה לתרום ולהירתם. אבל אני שלמה עם ההחלטה ללכת עם הלב ולא עם הראש – זו גם התקדמות, לא?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s