30/12/2019 – 2

כשהנפילה עמוקה, השעון מתקתק חזק, השעות עוברות, הלילה מתארך והבוקר מתקרב בצעדי ענק... ואני? ערה, מדחיקה, בוהה, צופה בדברים מפגרים שקצת מרפדים את הנפילה. הגיע הזמן לנסות שוב לאגור כמה שעות שינה, קולו של כריס קורנל שורט במידה הנכונה, מתאים לנפילה...

30/12/2019

הרגעים האלו שהדמעות מתחילות לזלוג וסימני השאלה המהותיים משתלטים, מתקיפים אותי בלי אזהרה. הם כנראה תמיד מרחפים כאן בסביבה, לא מתרחקים יותר מידי, אבל בתקופה האחרונה היתה קצת אשליה שהיאוש השתלט ונעשה יותר נוח. אשליה. הדמעות זלגו, שאלות מהותיות נזרקו לאוויר ואתה ממשיך בשתיקתך. בלי סיבה, סתם. ככה. כי אלו החיים הבודדים שלי. כי ברגעים …

המשך לקרוא 30/12/2019

27/12/2019

אני קצת מתגעגעת לחלון בתקרה שלי, מתגעגעת לשכיבה הזו במיטה שאיפשרה לי לראות שמים, כוכבים וסערה ושאיפשרה לי להרגיש את הגשם ממש מעל הראש. אני קצת מתגעגעת, אבל מנסה להתרגל לקולות החורף החדשים. מלא דברים חדשים יקרו בשנה הקרובה והם משמחים אותי ומפחדים אותי. אני עוד מעכלת, מעבדת את המצב החדש - יותר מידי רגשות …

המשך לקרוא 27/12/2019

20/12/2019

עוד שלב הושלם - ישיבת ההנהלה שנפתחה עם ההודעה הסתיימה בשלום. תחושה קצת מוזרה מציפה אותי, הקלה מהולה בחשש ובאכזבה. תכלס הם מתגברים על ההודעה מאוד מהר ומאוד בקלות. כנראה שבאמת הגיע הזמן שלי להמשיך הלאה... מלמעלה רואים כבר מה העתיד צופה?

19/12/2019

לא צפיתי תגובה כזו - מודה... הבטן התהפכה לי כל הלילה, הבטן התהפכה לי כל הבוקר, אפילו יצאתי לפני הזמן והגעתי מוקדם לעבודה (אני שבדרכ מאחרת...). התישבתי, נשמתי, סיימתנו את העדכונים הדחופים, נשמתי שוב ובום! הכל התפוצץ לי בפנים. חשבתי שיהיה קצת הלם, קצת הפתעה, קצת התבאסות, קצת... במקום זה הגיעה התגובה: "האמת שהקדמת אותי" …

המשך לקרוא 19/12/2019

18/12/2019

עוד כמה שעות השיחה הגדולה... זה הדבר הנכון לעשות, זה הדבר הנכון בשבילי. אבל הבטן מתהפכת, כי זה הולך להיות קשה. היא תופתע למרות שאחרי שתעכל היא תבין שזו לא כזו הפתעה (נראה לי...), אולי היא אפילו קצת תכעס. והבטן מתהפכת כי אני יודעת שכשעובד עוזב זה אף פעם לא בתזמון טוב, אבל כשמנהל עוזב …

המשך לקרוא 18/12/2019

16/12/2019

כבר הרבה זמן שלא טוב לי, כבר הרבה זמן שאני אפילו לא מנסה לשכנע את עצמי שטוב לי, פשוט זורמת עם הלא טוב הזה. כבר הרבה זמן שאני יודעת שהדרך הנכונה היא החוצה, לקפוץ בבת אחת מהרכבת, להתנתק, לחתוך - אבל מפחדת... מפחדת מהלא נודע, מפחדת מהכישלון האפשרי, מפחדת מהתחלה חדשה, מפחדת מחוסר היציבות הכלכלית, …

המשך לקרוא 16/12/2019