הבריחות שלי

הבריחה הראשונה שלי מהחיים הסתיימה, 3 ימים של מילואים עם זמינות נמוכה למיילים וטלפונים עברו. יש משהו משחרר בלהיות מילואימניק – זה תמיד יוצא בזמן לא מתאים, אבל מהרגע שבו עולים על מדים, הנוסטלגיה חוגגת ואווירת המילואימניקיות משתלטת.

הבריחה הבאה שלי היא לארה"ב הקרירה בעוד שבועיים ויום (וכן, אני סופרת!). ביקור רגוע בחצי הכדור השני, אי שם בצד המערבי/צפוני, אצל חברה שאני רואה בערך פעם בשנה כשהיא באה לבקר ועברו יותר מידי שנים מאז שאני הגעתי אליה לביקור. הפעם זה הולך להיות קצת שונה – כי הזדקנו, כי יש לה כבר 3 ילדים אז כנראה שלא יהיה אפשר לברוח מהבעל לסופ"ש בהרים. זה הולך להיות שונה, אבל אני ככ מחכה לבריחה הזו! אני ככ זקוקה למרחק הזה, למרווח נשימה, לקור האמריקאי שאולי ישכיח קצת את הקור הישראלי והשגרה המייאשת של חיי.

הבריחה הבאה-באה כבר הוזמנה, טיול לארץ הקור ואורות הצפון (הפעם לא איסלנד…) עם אחותי. טיול מאורגן שאני מקווה שבחרנו טוב ומעבר לנופים המדהימים של לפלנד יהיו גם אנשים טובים. יש קצת זמן, אבל פברואר נמצא ממש מעבר לפינה, לא? 😉

הבריחות האלו מחזיקות אותי, לא תמיד בהצלחה רבה…

החיים האלו משעממים אותי…

Unholy faces/ florist

מתוך השיעמום של הסופש, החלטתי להתעלם מהביקורות הקצת קוטלות ולראות את הסדרה the end of the fun***in world. האמת, אהבתי אותה. היא קצת מדכאת, קצת אפלולית, קצת חמודה, קצת רומנטית, קצת מוזרה, קצת הזויה, קצת נעימה. והקצתים האלו השתלבו בעיניי טוב…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s