28/4/2019

עוד יומיים... 7 יהפוך 8, אנשים ייזכרו בי ויכתבו מילים ריקות בעלות כוונות טובות על הקיר, המשקיענים יסמסו, הקרובים יתקשרו לעוד שיחה בטלה על איך חוגגים ואיך זה מרגיש שם ב8 החדש. עוד יומיים... לא רק שנגמר החופש וצריך לחזור לשגרה, לא מספיק שהאף נוזל והגוף דואב, לא מספיק שהשרב בפתח, ה7 יהפוך ל8. לא …

המשך לקרוא 28/4/2019

מודעות פרסומת

רגעי חולשה

לפעמים ברגעי חולשה אני עושה דברים מפגרים: נעלמת לעולם, מתכנסת בקונכיה שלי ומסננת את הכמה אנשים שעוד בקשר איתי. אין הרבה כאלו, זה טיפשי... מתעלמת משעות השינה הדרושות לבנאדם נורמלי. אם שפר מזלי וזה סופש או חג, אז היום הופך ללילה והלילה לחור שחור. אם הסופש או החג כבר נגמרו - היום נשאר יום נטול …

המשך לקרוא רגעי חולשה

18/4/2019

עבר עליי יום קצת טוב, היד כאבה קצת פחות, התור לרופא הוקדם, דברים החלו לזוז בכיוון מפתיע. עבר עליי יום קצת טוב, פגישה מעצבנת היתה רק מעצבנת במידה, גנבתי איזו חצי שעה בגן הבוטני שעל יד אוניברסיטת תל אביב ושאפתי קצת אוויר פרחוני לריאות (מומלץ בחום! יש מצב שזה המקום האהוב עליי בעיר למרות שאתר …

המשך לקרוא 18/4/2019

16/4/2019

לא כתבתי כי כואב לי, היד חבושה, האצבעות זועקות ומייחלות להקלה. הגוף שלי בועט בי מבפנים. לא דיברנו כי כואב לי, הלב שלי חנוק, מיואש, המילים ברחו ממני, החלומות כבר מזמן לא כאן, כלום גדול עוטף אותי. הגוף שלי בועט בי מבפנים. פתאום חזר הגשם, תפאורה מושלמת לתחושה הזו שלי... פתאום אמא החליטה לנסות שוב …

המשך לקרוא 16/4/2019

3/4/2019

כמה שאני שונאת אי וודאות. כמה שאני שונאת שינויים. שונאת אבל מייחלת להם, פרדוקס שכזה. בנאדם של הרגלים שמנסה לשבור אותם. מה שמרגיע אותי בימים אלו זו הסריגה, מדיטציה במעגלים שמייצרת כל מיני דברים צבעוניים וגומרת לי על המפרקים. אולי הייתי צריכה להתמכר לתחביב קצת יותר מתאים, פחות סבתאי, פחות מכאיב בפרקים, יותר חברתי... אבל …

המשך לקרוא 3/4/2019