24/2/2019

לילה.

איכשהו הסופש נגמר.

4 ימים של בית – 2 מחלה, 2 סופש. היו מתאימים לי עוד כמה ימי השתבללות.

מתחיל לגרד לי קצת באצבעות, גרד הנדודים, גרד הבריחה מהחיים. אני מנסה שלא לברוח, לחסוך. אבל האמת היא שאין לי עם מי לברוח ואין לי לאן לברוח לבד.

בינתיים אני כאן, אוויר חם מתמלא בתוכי, מתפרץ מידי פעם כמו גייזר עצבני. לפעמים אני בשליטה, לפעמים הוא.

בינתיים אני כאן, מנסה לכוון את הגרד הזה לדברים פרודוקטיביים. בדר"כ זה לא מצליח, בדר"כ אני פשוט מתגרדת ומתעצבנת, בדר"כ הימים פשוט עוברים והמחשבות פשוט משתלטות…

עוד כמה ימים אחיינית חדשה תצטרף למשפחה, עוד כמה חודשים חתונה משמחת תתרחש במשפחה, בינתיים גרד הבריחה שלי רק מתחזק מעצם המחשבה על זה.

אולי תמצא לי יעד מתאים? כי פתרון אמיתי לגרד כנראה שאני לא אקבל ממך מתישהו…

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s