5/2/2019 ב'

פתאום הוא צץ שוב, שלח עוד הודעה סתמית אחרי כמעט 3 שבועות של הודיני.

רציתי לצעוק עליו: "דביל! מה אתה רוצה מחיי?!?"

רציתי לזרוק עליו משהו, אבל הוא לא נתן לי את התענוג – רק הודעה סתמית בוואטסאפ. בלי התנצלות, בלי הסבר, סתם "מה שלומך?" טיפשי.

בדיוק הייתי בדרך לפסיכולוגית האהובה עליי, אז החלטתי לנשום, להתאפק ולענות אח"כ.

זה נגמר ב:

"תגיד, מה הסיפור?"

"לא יודע בעצמי להשיב."

"נשמע לי כמו משהו שאתה צריך לחשוב עליו…"

הדממה חזרה למקומה.

נ', אם אתה מבקר כאן, זה המקום להגיד שאם בכל זאת תיסגר על עצמך (ולהיסגר לא אומר שזה לתמיד, אלא שבא לך לראות לאן זה יכול להוביל…) – תרים טלפון, תגיד משהו בסגנון "מצטער שנעלמתי, עבר עליי משהו" וזהו. די עם כל ההודעות המפגרות האלו פעם בכמה שבועות.

ואתה שם למעלה (למטה, בצדדים או איפה שלא תהיה), די עם שבוע ההזויים. 2 הזויים שלחת אליי מהאתר שאפילו לא שווים דיבור ובטח שלא כתיבה כאן ועכשיו אתה מחזיר את הודיני לעוד הופעה??? עדיין לא הצלחתי לגמרי לפענח את המתוודה, לא צריך את כל העומס הנפשי הזה. הרוחות המזרחיות עדיין רודפות אותי, הרוחות שלי עדיין רודפות אותי, לא צריך רוחות נוספות – אנשים, איש אחד, מישהו שרוצה, מישהו שיאהב, זהו…

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s