28/1/2019

ארבע מדליות זהב, 2 כסף, 1 ארד.

יומיים וחצי בחברת אח שלי, אבא שלי ועוד 2000 ומשהו איש שהפכו פרשנים, אוהדים ומכרים.

רגעים של לחץ, מתח, אושר וגאווה.

לא קל להיות אוהד. זה די מתיש כל הלחץ הזה, הצפייה האינטנסיבית, הימים הארוכים, הישיבה הצפופה, העידוד, קפיצות השימחה, האכזבה, השירה, הפרשנות, ההמתנה.

רגעים של מנוחה, כי הגוף עייף מיומיים וחצי של ישיבה באולם קטן וצפייה בספורט שמישהו אחר עושה.

רגעים של מנוחה, המחשבות לא יכולות להציף כי הראש עסוק במשהו אחר.

בערב הן חוזרות, בלילה הן מציפות.

רוצה לקחת אותן ממני?

מודעות פרסומת

3 מחשבות על “28/1/2019

  1. מנקודת מבט של אוהדת – לא הייתי מחליפה את הלחץ, הייאוש, הציפייה, המחשבות וכל מה שנלווה לזה לעולם. כי זה משהו שונה. גם כשרע וגם כשטוב זאת אהבה מסוג אחר ואני שמחה שאני אוהדת ויש לי אותה

  2. פינגבאק: 29/1/2019 – +shloshim30

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s