29/1/2019

השבוע הזה מעייף אותי קצת יותר מהרגיל. אולי זה מזג האוויר שלא החליט אם הוא חורף או קיץ או סתיו או אביב. אולי אלו הנסיעות המתישות בעבודה ברחבי הארץ. אולי אלו כאבי הראש שלא מרפים. אולי זה הסופש הספורטיבי המצויין שחלף והשאיר אותי עם קצת חוסר שעות שינה. אולי זה השיעמום הזה שמציף אותי. ואולי …

המשך לקרוא 29/1/2019

28/1/2019

ארבע מדליות זהב, 2 כסף, 1 ארד. יומיים וחצי בחברת אח שלי, אבא שלי ועוד 2000 ומשהו איש שהפכו פרשנים, אוהדים ומכרים. רגעים של לחץ, מתח, אושר וגאווה. לא קל להיות אוהד. זה די מתיש כל הלחץ הזה, הצפייה האינטנסיבית, הימים הארוכים, הישיבה הצפופה, העידוד, קפיצות השימחה, האכזבה, השירה, הפרשנות, ההמתנה. רגעים של מנוחה, כי …

המשך לקרוא 28/1/2019

26/1/2019

לפעמים בחורף קר, אבל קר ממש, קור כזה שחודר לעצמות ומשתלט על הגוף מבפנים. קור כזה ששום תנור לא מצליח להפיג. בדרך כלל אלו כפות הרגליים שקופאות ולא מפשירות, קור כזה שחודר לעצמות ומשתלט על הגוף מבפנים. קור כזה ששום תנור או כרית חימום לא יצליחו להפיג. לפעמים אני תוהה אם זה קור חיצוני או …

המשך לקרוא 26/1/2019

מסתבר

מסתבר שהוא לא היה שיכור מת. מסתבר שהוא לא היה מסטול מהתחת. מסתבר שזה לא היה פיגוע פייסבוק. מסתבר שזו לא היתה התערבות מביכה. מסתבר שהוא לא מצטער. מסתבר, או לפחות ככה זה נראה מההודעה: "הי, אנחנו בסדר נכון?" "כן, בוודאי, הכל טוב..." עניתי ועכשיו שאני חושבת על זה, מי זה האנחנו שהוא מדבר עליהם? …

המשך לקרוא מסתבר