9/12/2018 – 2

דיברתי היום עם מר בחור, שמעת את השיחה שלנו?

הייתי קצת עייפה, אני יודעת, אבל זה היה או זה או לדחות למחר ואתה יודע שמה שאני יכולה לדחות למחר אני דוחה למחרתיים…

אז דיברנו, היה קצת צולע, קצת מאוד צולע.

אולי כי הייתי עייפה, אולי כי פשוט ככה זה היה.

בזמן האחרון עולות בי תקוות שווא לפני השיחות האלו, סוג של רומנטיזציה לעת זיקנה – אולי הפעם זה יצליח, אולי הוא יהיה האחד שפשוט נדבר ונדבר ונדבר ואז משפחה…

זה טיפשי, אני יודעת, אבל הבדידות הזאת מתישה אותי ובא לי איזה נס חנוכה, בא לי איזה משהו לא צפוי, איזה פירפור לב וחיוך אינסופי, איזה תחושת בית מחבקת, איזה בחור אחד שיאהב אותי…

נר אחרון, נשאר לך עוד נס כאן בשבילי?

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “9/12/2018 – 2

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s