עוד לא

עוד לא.

גם אני לא באמת רציתי, אבל יש משהו בדחייה שגם שהיא נכונה והגיונית שפשוט גומר אותך.

כמה לא אפשר לקבל בחיים?

כמה 'נחמד אבל…'?

אם הייתם שומעים את השיר שהתחיל להתנגן עכשיו ברקע, הייתם נקרעים 🤣 (סלין דיון בפסקול של טיטאניק, אחד הסרטים הגרועים בעיניי)

זה כאילו שהטלויזיה שלי ידעה עד כמה אני פאטתית עכשיו, עם הדמעות האלו בעיניים על בחור שלא באמת מתאים ולא באמת רציתי, על עוד 'לא' שלפחות הפעם נאמר ולא פשוט התפייד.

זה כאילו שהטלויזיה ידעה שזה הרגע המתאים להזכיר לי שעד כמה שאני לבד, אין זו סיבה להיות פאטתית בגלל בחור שלא באמת מתאים ולא באמת רציתי.

אבל זה לא רק הלא הזה שרודף אחרי, זה לא שבאמת רציתי, סתם נראה לי שהגיע הזמן שמישהו ירצה אותי.

בא לי שמישהו ירצה אותי.

בא לי להרגיש איך זה מרגיש.

בא היה לי להתחיל את השנה ברגל ימין, עם אופטימיות זהירה ומחשבות על העתיד.

בא היה לי להתחיל משהו חדש, עם החששות והשריטות שלי והתגנבות של ציפייה…

יאללה, סיימתי עם הרחמים העצמיים (לפחות לשעה הקרובה 😉) – תודה לך סלין דיון!

שתהיה לכולנו שנה טובה, מתוקה, בריאה ומאושרת!

ותנסו את הגיפלטע פיש בערב החג, אולי גם אתם תופתעו לטובה כמוני 😎

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s