הרגעים שבהם הוא חסר

אלו הרגעים הקטנים האלו בסוף כל יום, השקטים, שהיו אמורים להיות מלאים במשפטים קצרים וסיפורים שטותיים על היום שהיה. אלו הרגעים הקטנים האלו באמצע היום, באמצע נסיעה כשברדיו אין כלום או סתם כשהראש מלא ורוצה לפרוק. אלו הרגעים הקטנים האלו כשהשיר שבאזניים כל כך מתאים, או מזכיר, או מפתיע ובעיקר ממש ממש דורש שעוד מישהו …

המשך לקרוא הרגעים שבהם הוא חסר

מודעות פרסומת

החגים הם חרב פיפיות

החגים הם חרב פיפיות, חופש נדרש ומפנק בשילוב דקירות בלב על מה שאין. החגים הם חרב פיפיות, שקט אינסופי בשילוב רעש פנימי. החגים הם חרב פיפיות, משפחתיות מבורכת בשילוב משפחתיות מקוללת. כל כך הזדקקתי לתקופה הזו, לחופש, לשקט וידעתי שאצטרך לשלם על זה... יותר נכון, אני מחכה לרגע שהחשבונית תוגש ואני היחידה שאצטרך לשלם... אין …

המשך לקרוא החגים הם חרב פיפיות

טוב לאדם

טוב לאדם, אבל כמה לבד הוא יכול להיות? כמה ריק ניתן להכיל? כמה אדם אחד הוא יכול להיות? אני כ"כ הרבה זמן מקשיבה אל ליבי ועדיין לא מבינה את חיי, לא יודעת מה יש ומה אני חייבת, רק מחכה לשינוי - שמשהו חדש יתחיל, או שהמשהו הנוכחי יסתיים (אפילו בקול ענות חלושה) ימים של רומנטיקה, …

המשך לקרוא טוב לאדם

עוד לא

עוד לא. גם אני לא באמת רציתי, אבל יש משהו בדחייה שגם שהיא נכונה והגיונית שפשוט גומר אותך. כמה לא אפשר לקבל בחיים? כמה 'נחמד אבל...'? אם הייתם שומעים את השיר שהתחיל להתנגן עכשיו ברקע, הייתם נקרעים 🤣 (סלין דיון בפסקול של טיטאניק, אחד הסרטים הגרועים בעיניי) זה כאילו שהטלויזיה שלי ידעה עד כמה אני …

המשך לקרוא עוד לא