רסיסים

כאילו לא נשברתי מספיק, היום אבא היה אצל בביקורת אצל הרופא ומסתבר שהסרטן חזר... עכשיו מחכים לראות אם הוא גדל ובאיזה קצב ולאיזה סוג הוא שייך ואז מחליטים אם ואיך מטפלים, כלומר כמה חודשים של ביקורת חודשית אצל הרופא, לחץ והדחקה במקביל אצלנו... כאילו לא נשברתי מספיק אתמול, היום את הרסיסים שלי שברו עוד קצת... …

המשך לקרוא רסיסים

מודעות פרסומת

שבורה

אז האח שלי הקטן מתחתן... זה היה באוויר די הרבה זמן וההימורים נטו לכיוון ספטמבר - הטיול הגדול שלהם, אבל הוא החליט להקדים ולהפתיע. אז האח שלי הקטן מתחתן... זה היה באוויר די הרבה זמן וידעתי שזה ישבור אותי סופית, אבל לא חזיתי עד כמה. אז האח שלי הקטן מתחתן... ואני צריכה למצוא את הכוחות …

המשך לקרוא שבורה

הימים הם ימי כדורגל

הימים הם ימי כדורגל (וגם קצת טניס), הלילות הם לילות מחשבות (וגם קצת הדחקות). ההבנה הזו שפשוט הגעתי לכאן, למצב המוזר הזה, למצב המביש הזה, ללבד הזה, מתחילה לחלחל. לא, ממשיכה לחלחל. שקלתי לקפל הכל, לסגור את הבושה הזו, את קיר הבכי שמתעד כאן את העליות והירידות, את החיוכים והדמעות, את ההצלחות והכשלונות, את השנים …

המשך לקרוא הימים הם ימי כדורגל

התחלה עם כיוון לא ידוע

לפני כמה ימים צצה בתוכי התחלה, פיסקת פתיחה: לפעמים בנסיעה הביתה, הלב מתכווץ. הראש עדיין לא יודע למה, אבל הלב יודע ופשוט לא מספר... נתתי לה להתבשל בתוכי קצת, להפוך להתחלה עם המשך, אבל היא נתקעה לה. נשארה התחלה עם כיוון לא ידוע... אולי הוא יצוץ מתישהו...