יש דברים שרציתי לומר

הרבה דברים יש לי להגיד ואני פשוט לא מצליחה.
שוכבת בבית עם כאבי פרקים שלא עוזבים אותי כבר יותר מידי ימים.

הרבה דברים אני רוצה לשתף ואני פשוט לא מצליחה.
בוהה בטלויזיה ומזילה דמעות על אלו שלא הכרתי ועל אלו שהם מזכירים שלי.

הרבה דברים התחלתי לנסח אבל לא הצלחתי לכתוב.
דוחה דברים סידרתית שכמותי שאיכשהו עם כל הכאבים העדיפה לנקות את הבית שלא נוקה כבר כמה חודשים טובים, במקום לעשות את מה שאני צריכה.

זו תקופה כזו שאני תמיד נופלת בה, חג האביב והמשפחתיות שבו, יום השואה, יום הזיכרון, יום העצמאות שנחגג לו לבד ואיפה בין לבין או קצת אחרי, עוד יום הולדת.

מה השתנה השנה? לא משהו משמעותי. מה אני רוצה השנה? רק שיגמר הכאב הזה שלי, לא יודעת איך, רק שייגמר…

אליפלט / אריק איינשטיין

השיר הזה תמיד מעלה בי חיוך מהול בדמעה סוררת…

נ.ב.

ביומיים האחרונים מככב הפוסט לכבודכן ברשימת בפוסט הנקראים כאן. אני לא יודעת מי אתם אותם קוראים, אני לא יודעת למה בחרתם דווקא בו, אם הכרתם אותן, אם הכרתם אותי…

אם בא לכם להשאיר איזה משהו אחרי הקריאה, אני אשמח.

אם לא בא לכם, זה גם בסדר.

מקווה שעזרתי, מקווה שחלקתי, מקווה…

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s