עד 120?!?

קצת לילות אפלים רודפים אותי,
לא מעט דמעות הרטיבו לאחרונה את הכריות שלי,
מחשבות שקצת שתקו חזרו בשיא הכוח.

LINES HOLD THE MEMORIES BY AGNES CECILE
LINES HOLD THE MEMORIES BY AGNES CECILE

זה חושך כזה,
מוכר.
זו העייפות הזו שהגוף פשוט מחקה את הנפש,
מתיש.
המחשבות על "למה דווקא אני?" מציפות, אני לא מצליחה להבין כלום, לא מצליחה להכיל את החיים שלי וכל הזמן מדענים מנסים להאריך את החיים המיותרים שלנו עוד ועוד…

"זה לא שאני לבד 
אין אף אחד, אין אף אחד 
זה לא שאני מודאג 
כולם דומים אצלי ביד 

גם אם שוב אעצום את עיני 
השמש תזרח 
כולם יחיו כאן טוב גם בלעדי 

גם אם לא הייתי בכלל הבוקר יבוא 
העולם גדול מדי עלי העולם יפה מדי אולי 

אני אחלום לנצח 
אולי אחלום לנצח 
אני אחלום לנצח…"

הסופ"ש המוזיקלי שלי הגיע לסיומו, הוא היה ממש נחמד, ממש לעניין.
קצת חברות, קצת משפחה, קצת שינה, קצת טלוויזיה.
המוזיקה היתה מגוונת והתחילה ברוק ישראלי של שנות ה-90 עם מופע הארנבות של ד"ר קספר (וזה המקום להודות לנמל יפו על כל הופעות השישי המעולות שלהם!) והמשיכה בקול העמוק והאווירה הקצת קאנטרי, קצת ג'אזית והרבה אמריקאית של רג'ינה ספקטור בפארק רעננה.
פעם ראשונה שאני רואה אותה ב-LIVE. אישה די קטנה על במה די גדולה. כשהיא מדברת היא נשמעת כמו ילדה בת 12, כשהיא שרה היא נשמעת כמו אישה מדהימה.

והיה נחמד, ממש נחמד, ממש לעניין.
קצת חברות, קצת משפחה, קצת שינה, קצת טלוויזיה.
אבל לאורך כל הסופ"ש מלווה אותי שיר אחד של הקספרים, השיר שכולם צורחים בהופעות או עם הרדיו ולא בטוח שהם לגמרי מבינים את משמעות המילים…

"… זה לא שאני מודאג 
כולם דומים אצלי ביד 
זה לא שאני לבד 
אין אף אחד, אין אף אחד 

גם אם שוב אעצום את עיני 
השמש תזרח, כולם יחיו כאן טוב גם בלעדי 
גם אם לא הייתי בכלל, הבוקר יבוא 
העולם גדול מדי עלי העולם יפה מדי אולי 

אני אחלום לנצח 
אולי אחלום לנצח 
אני אחלום לנצח…"

האמת, שבלי לדעת השיר הזה מלווה אותי כבר לא מעט לילות.
המחשבות האלו על משמעות החיים,
על הלבד,
על למה דווקא אני,
על מה יקרה אם פשוט לא אהיה יותר,
על מה הטעם,
על הכל,
על הכלום…

כן – שוב הגענו לזמן הזה שבא לי להתכסות בשמיכה ופשוט להיעלם.

אולי זה הגיל, אולי זה הקיץ,
אולי זה מחזורי, אולי זו העייפות,
אולי זו החתונה של אחת החברות הרווקות האחרונות שלי שמתקרבת בצעדי ענק,
אולי אלו התמונות המשפחתיות והזוגיות שמציפות את הפייסבוק,
אולי זו המשפחה שלי שהפכה בשנים האחרונות יותר זוגית ומשפחתית ורק אני עם עצמי,
אולי זה הגיל, אולי זה הקיץ,
אולי זה מחזורי, אולי זו העייפות,
אולי זו פשוט אני.

כי שוב הגענו לזמן הזה שבא לי להתכסות בשמיכה ופשוט להיעלם.

"… זה לא שאני לבד 
אין אף אחד אין אף אחד 
זה לא…

אם תשאלו אותי 
העולם גדול מדי עלי 
העולם יפה מדי אולי 

אני אחלום לנצח 
אולי אחלום לנצח 
אני אחלום לנצח"

 

אחלום לנצח / מופע הארנבות של ד"ר קספר

 

נ.ב.
אני יודעת שהמבחנים האלו מפגרים והם הגירסא המודרנית לאסטרולוגיה,
אבל אני לא מסוגלת שלא לענות על השאלות המפגרות ולראות מה יוצא…
אז עוד מבחן מאחורי, הפעם הייתי צריכה להשלים משפטים כדי שהמחשב יוכל לספר לי על האישיות שלי.
הפלא ופלא – אני זאב בודד.
"הזאב הבודד הוא סוג אישיות שמאפיין אנשים חזקים, עצמאיים, בעלי תושייה רבה וכוח להתמודד עם העולם בכוחות עצמם. המילים שבחרת מצביעות על כך שקשה לך לסמוך על אנשים זרים, אך בכל מה שקשור לאנשים הקרובים אליך אתה חבר נאמן שאפשר לסמוך עליו בכל מצב ולכל מטרה. נכון שזה מאוד נחמד שאתה הבוס של עצמך ושאתה מסוגל לעבור כל מכשול בכוחות עצמך, אך אם תיפתח קצת לעולם יכול להיות שתגלה שיש עוד דרכים לחיות את החיים, ואולי אפילו יתברר לך שחלקן קוסמות לך מאוד."
מה יצא לכם?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s