כשחושבים על זה…

כשחושבים על זה, בבלוג הזה אין באמת משהו בעל ערך.
כשקוראים את זה, רואים שבבלוג הזה אין משהו מהפכני.
סתם גיבוב של מילים, מחשבות, רגשות של בחורה שהחיים שלה הם לא מה שהבטיחו לה.
כמה פוסטים מוצלחים, כמה פוסטים משעממים, כמה פוסטים מתחמקים, כמה פוסטים חושפניים.
מסך לבן שסופג את כל השטויות שלי, את הרגעים הקשים, את החיוכים, את ההעלמויות ללא הסבר, את פרצי הווידוי הלא נשלטים, את המילים שנכתבות ללא כל הגיון ומשמעות, את השירים שמביעים את כל הסודות, את התמונות שלעולם לא אצליח לצלם או לצייר אבל מצליחות להיות כאילו שלי.

ראיתי היום סרט מטומטם, קומדיה רומנטית דלת תקציב עם תסריט גרוע וצפוי ושחקנים ממש לא מוצלחים. לא יודעת למה, אבל משום מה אני יכולה לראות את הסרטים המפגרים האלו שוב ושוב…
בכל מקרה, ה"גיבורה" של הסרט כותבת בלוג אימהות מצליח ומוזמנת לכל מיני כנסים של בלוגרים שם היא פוגשת חברה שאומרת לה משהו בסגנון: "בלוג פשוט הרבה יותר זול מפסיכולוג!"
אז הסרט היה מפגר במיוחד, השחקנים גרועים, אבל זה נכון – בלוג זול יותר מפסיכולוג…

הפסיכולוג הזה לא מחזיר לך בשאלות לשאלות שלך.
הפסיכולוג הזה לא אומר לך מה דעתו.
הפסיכולוג הזה לא נלחם בעייפות שלו כשאתה מספר על משהו פחות מעניין.
הפסיכולוג הזה לא מנסה לעודד או לנחם או לדחוף אותך קדימה.
הפסיכולוג הזה סופג הכל ובחינם…

אני לא יודעת אם פסיכולוג אלקטרוני שקט ולא מגיב, הוא הדבר הכי טוב לבחורה בת 36 שיושבת רוב הסופ"ש שלה בבית מול המחשב והטלוויזיה כשכל החברים שלה כבר עם משפחות או בדרך לשם…
אני לא בטוחה שלכתוב כאן על החיים המשעממים שלי מועיל לי או למי מכם שקורא את השטויות שלי.
אני לא בטוחה שלספר על החיים התקועים שלי מועיל לי או למי מכם שקורא את השטויות שלי.
אני לא בטוחה שלקרוא את הדברים שכתבתי במבט נוסטלגי-מופתע מועיל לי או למי מכם שקורא את השטויות שלי.

הלוואי שהייתי מצליחה להוציא את עצמי מהלופ הזה.
הלוואי שהטיפוס שלי במדרגות של החיים היה מביא לתוצאות קצת יותר משמעותיות.
הלוואי שהפסיכולוג הזה והפסיכולוגית האמיתית שלי והכל הזמן שאני משקיעה בלהכיר את עצמי ולשפר את עצמי היה משתלם…

יבש / בעז בנאי

"…עייף בנפש, עייף ברוח
רוצה לנוח לדקה בכל שבוע
רוצה ללכת, רוצה לנסוע
רוצה להפסיק להגיד לעצמי מה שכולם אוהבים לשמוע

יהיה טוב, יהיה טוב
זה עוד רגע מגיע הטוב הזה,
שכולם מדברים עליו כבר שנים..
חבל שאני לא אהיה פה
כשיהיה טוב…"

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s