מלא

זה היה שבוע מלא,
מלא בעשיה,
מלא בחשיבה,
מלא ביצירה,
מלא בדיבור,
מלא בהתחלה,
מלא.

זה היה שבוע מלא בפוטנציאל להתחלות, התחלות חדשות עם אנשים חדשים.
הוא התחיל בצליעה עם בחור חביב שפשוט לא התאים (להלן ל').
הוא המשיך בתירוץ מוזר של בחור שני על הברזה מדייט טנטאטיבי (להלן נ').
באמצע השבוע התחילה סדנת היצירה ו(א)נשים חדשים(ת) מכל עבר צצו!

זה היה שבוע מלא במקרים מוזרים, כאלו שעדיין לא ברור איך לסווג אותם.
השיחות הטלפוניות עם נ' זרמו בנחמדות, קבענו להיפגש בשני בערב (טנטאטיבית הוא ציין ברישמיות משהו).
שני אחה"צ הגיע ואין קול, אז שלחתי הודעה "מה קורה?".
אחרי החלפת הודעות נימוסיות/משעשעות, שאלתי "אז נפגשים היום?" ונ': "אני אדבר איתך כשאגיע הביתה".
תשובה הגיונית לכל הדעות, רק שהשעה כבר 20:00…
ב-21:30, אחרי שהספקתי לבשל ולאכול (כן, כן, קורה לפעמים שאני אוכלת אוכל שאני בישלתי…) הבחור התקשר עם חצי התנצלות שבידו תירוץ עלוב: "מחליפים לנו טלפונים בעבודה מחר והייתי חייב ללכת לסבב חנויות כדי לראות איזה טלפון כדאי לי להזמין. נשבע לך שאני לא ממציא…"
תכלס, לא נראה לי שמישהו יכול להמציא תירוץ כזה.
האמת, שזה קצת שיעשע אותי וקצת עיצבן אותי – אין לי מושג מה יותר.
אז המשכנו לדון על הנושא המרתק של טלפונים סלולריים במשך כמה דקות וקבענו ליום חמישי.
ברביעי בצהרים, נ' סימס: "מה המצב?" ושניה אחרי: "אז פגשתי בחורה די נחמדה…. (וכו' וכו') אבל…"
התלבטתי אם זו הודעה צינית לא מוצלחת או טעות בנמען ולבסוף החלטתי לחכות קצת עם המענה ולהמשיך למיין חומרים לגריסה (אה כן, אנחנו משפצים את המשרדים אז היו גם קצת עבודות רס"ר השבוע 😉 ).
לאחר דקה הגיעה ההודעה המבוהלת: "אופס, טעות…" ומשם במשך כמה דקות עוד הודעות התנצלות/מבוכה.
האמת שזה קצת שיעשע אותי וקצת עיצבן אותי – אין לי מושג מה יותר.
אז שיחררתי אותו מהמבוכה בהודעה מתובלת בניחוח ציני (שהוא טוען שהוא מחבב).
אחרי חצי שעה הגיעה עוד הודעה: "אפשר למחוק את החצי שעה האחרונה מהפרוטוקול?" מחקתי, בערך…
ברביעי בערב לא הייתי זמינה לדבר, אבל לפחות הוא ניסה, וחמישי היה יום מטורף מידי וביטלתי את הדייט (מראש). שאלתי אותו אם בא לו להיפגש בשישי בצהרים/אחה"צ כי שישי בערב אני לא יכולה ולשבת בערב יש לי כבר תוכניות. הוא לא מעוניין להיפגש לראשונה באור יום (?!?) – NEXT WEEK IT IS!
מאז נעלמו עקבותיו.
אולי ה"אבל" השתלט.

tumblr_mwdnf8i6jw1renyrao1_1280-png

זה היה שבוע מלא במחשבות, יצירות, אתגרים ובאופן מפתיע – פתיחות.
איכשהו מצאתי את עצמי מרשה לעצמי לכתוב דברים בקבוצת היצירה החדשה דברים שאף פעם לא הרשיתי לעצמי לכתוב בשמי המלא.
היה בזה משהו מאוד משחרר.
היה בזה משהו מאוד מפתיע.
אולי העובדה שהזהות מלאה וידועה אבל אני לא באמת מכירה.
אולי העובדה שהכל נמצא בעולם הוירטואלי ולא מתוכנן מעבר לעולם האמיתי.
אולי העובדה שהתבגרתי…

מקווה שגם השבוע יהיה שבוע מלא,
מלא בעשיה,
מלא בחשיבה,
מלא ביצירה,
מלא בדיבור,
מלא בהתחלה,
מלא!

לבד במדבר / גיא מזיג

אחד הגיטריסטים הישראלים החביבים עליי.
מודה שלקח לי לקצת זמן להבין את הגאונות של המילים, אבל כשמסבירים לי לאט אני מבינה מהר!

מודעות פרסומת

תגובה אחת ל-“מלא

  1. פינגבק: סיפור בהמשכים | +shloshim30

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s