קטנוניות

התלבטתי אם לחרוג ממנהגי ולכתוב כאן היום (פעמים בשבוע – שומו שמיים!) או לכתוב לי תזכורת בתזכירים למחר או אולי פשוט להסתמך על הזיכרון שלי עד למחר…
אבל אני יודעת שעד מחר זה יעבור, ירגע, ייכנס לפרופורציות ולא בא לי!


אז על מה כל הסיפור?
מזמן לא כתבתי כאן על הקבוצה למאותגרי זוגיות, אבל היא עדיין חיה ובועטת.
בקיצור, שוב התלהט הדיון והאמת היא שעד עכשיו אין לי ממש מושג על מה וכנראה שאני צריכה להמשיך לחקור את זה, אבל זה לא העניין…
העניין שבאמת עיצבן אותי ואפילו העליב אותי זה ששוב היא לא הבינה.
איך יכול להיות שאחרי כ"כ הרבה שנים אני עדיין לא מובנת?!? איך יכול להיות שאחרי כ"כ הרבה שנים אני עדיין לא מוכרת?!? איך יכול להיות שאחרי כ"כ הרבה שנים אין לה מושג מי אני?!?

ברקע גב האומה בשידור מוקלט, הפאנצ'ים די מצחיקים וגם קצת מפריעים לריכוז, האקמול צינון מתחיל להשפיע ולהחליש את כאב הראש מהצננת והזמן מתחיל לעשות את שלו – להכניס לפרופורציות ולהרגיע.
אבל זה כתוב, שחור על גבי מסך לבן.
מתועד לעולמים (או לפחות עד סוף עידן האינטרנט).
ואני לא יכולה לשכוח איך הרגשתי, או יותר נכון – יכולה לשכוח ואז להיזכר שוב.

אני יודעת שזה פוסט עמום, יודעת שבטח הייתי יכולה להסביר קצת יותר לעומק, אבל אין לי כוחות נפשיים לפתוח הכל, בא היה לי פשוט להקיא הכל כאן כמו שיוצא וזהו.
שיחכה כאן עד מחר ויזכיר לי…

לילה טוב…

image

מודעות פרסומת

תגובה אחת ל-“קטנוניות

  1. פינגבק: שחור | +shloshim30

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s