הגברים בחיי

שבועיים עמוסים עברו עליי, הרבה גשם ירד, אפילו קצת שלג.
רוחות הסופה הביאו איתם עומס בלתי הגיוני של עבודה אבל באופן מוזר גם קצת גברים לחיי…

The Weather Girls – It's Raining Men

יש מצב שקצת הגזמתי עם השיר הזה, לא באמת היו כ"כ הרבה 🙂

אז מה היה לנו? או יותר נכון, מי היה לי?

הבחור הראשון (להלן ש'), פנה אליי באתר עם הודעה משעשעת אשר מתייחסת באופן ציני ומצחיק לכרטיס שלי.
ההודעה שלו משכה את תשומת ליבי עד כדי כך שאפילו לא נכנסתי לתמונות שלו לפני שעניתי בחזרה…
משם התחילה התכתבות ארוכה יחסית על פני כמה ימים באתר של חידודי לשון, הערות ציניות ושאלות אישיות – מודה, חידוש מרענן לעומת הבחורים שישר מבקשים פייסבוק או היצירתיים שכותבים הודעה מושקעת: "הי".

לבסוף עברנו לטלפון, זה מעבר מאתגר – כמה לדבר, על מה לדבר, מתי לדבר…
אבל שרדנו גם את זה ואפילו עם חיוך, וגם עם תוכנית להיפגש לדייט בסופ"ש.
הוא התקשר בשבת בצהריים, כמה דקות אחרי שחזרתי מטיול השלג השנתי שלי והציע להיפגש מוקדם כי הוא באיזור וגם כבר יש לו תוכניות לערב – זרמתי…

נפגשנו בבית קפה על יד הבית שלי – ושוב הגעתי למסקנה שהוא ממש גרוע ואני חייבת לאמץ בית קפה שכונתי טוב יותר 😉
הדייט היה קצת מוזר, השיחה קצת חזרה על השיחה הטלפונית, אבל הצלחנו להתקדם עד שהגיעה השעה בה הוא הפך לסינדרלה ובאמצע המשפט "טוב, אז נזמין חשבון?" (תכלס, סידור נהדר לקבוע דייט ל-17:30 ולהגיד מראש שקבעת משהו ל-19:00…), פרידה מהירה והופ – שוב אני בבית…

דווקא ש' עשה עליי רושם טוב, אבל יכול להיות שלא באמת יכולנו לעמוד בציפיות אחד של השנייה…

הבחור השני (להלן ב'), גם הוא פנה אליי באתר ואפילו די במקביל לש'. ש' עשה עליי רושם יותר טוב אז נתתי לו עדיפות, אבל לא מזיק לענות לעוד מישהו 🙂
הוא דווקא ביקש די מהר את הטלפון שלי ואפילו סימס לי בסופ"ש וכשהסופ"ש נגמר ללא כל תקשורת מצידו פתאום הגיעה ההודעה: "מצטער, קפאו לי האצבעות, נדבר מחר?"

מכאן הכל "הידרדר"…

במסגרת החלטת הזרימה שלי, החלטתי לשים בצד את הביקורתיות שלי על אנשים שאני לא מכירה שמתכתבים איתי בוואטסאפ ופשוט זרמתי עם זה…
במקום שיחת טלפון, התחיל רצף ארוך מאוד של התכתבות, והאמת – הראה לי שאני יותר טובה בזה מאשר בטלפון 🙂
אבל אחרי יומיים, החלטתי לנצל את העובדה שנהגתי וזה לא הדבר הכי בטיחותי בעולם לעשות בזמן הנהיגה ולקחת יוזמה ולשמוע סופסופ את קולו.
היתה שיחה סבירה + והיא הסתיימה כשהגעתי הביתה והוא: "טוב, נדבר מאוחר יותר" מה שאני חשבתי שזה קוד ל"NEVER".
אבל אחרי שעתיים התחילה עוד שיחת וואטסאפ והפעם החלפנו גם עקיצות הדדיות על קבוצות כדורגל (טוב, אני עקצתי, לו לקח קצת זמן להבין שזה בסדר לעקוץ).

מאז, הוואטסאפ שלי עובד שעות נוספות וזה אפילו די נחמד 🙂

תכננו להיפגש בסופ"ש, אבל הגוף שלי החליט לבגוד בי וקרס (אחסוך מכם את הפרטים הקשים…) אז דחינו למחר.

בינתיים כבר מחר, אני מקווה להיות מספיק תקשורתית מחר…

אני לא יודעת אם שיטת ההתכתבות הבלתי נגמרת הזו תוכיח את עצמה, אם הדייט יוכל לעמוד בציפיות של התכתבות מהירה, אבל זה חידוש מעניין, אולי אפילו מרענן. זה אפילו די נחמד לאגו כל החיזור הזה.
בינתיים אני מנסה להישאר עם 2 רגליים על הקרקע.

המשך יבוא…

נ.ב.
בקריאה שנייה שמתי לב שכל ההתכתבויות האלו ממש השפיעו על הפוסט הזה, אז אם אתם אוהבים סמיילים – הרווחתם. אם לא, קבלו את התנצלותי הכנה!

מודעות פרסומת

2 תגובות ל-“הגברים בחיי

  1. פינגבק: הגברים בחיי – חלק ב' | +shloshim30

  2. פינגבק: סיפור בהמשכים | +shloshim30

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s