שוב

פתאום שוב קצת ריק לי בפנים.
פתאום שוב החיים קצת חולפים לידי, לא ממש מרגישים כמו שלי.
פתאום שוב אני כאן, יושבת מול המקלדת ולא יודעת מאיפה להתחיל…

זה היה ברור שאחרי העלייה תגיע ירידה, הרי רק בחיפה אחרי העליה מגיעה עוד עליה – בחיים האמיתיים זה לא ככה, החיים האמיתיים הם לא חיפה…

אז שוב אני מוצאת את עצמי עם הריק הזה.
שוב אני מבלה לילות ללא שינה, רק שהפעם מתלווים לנדודים גם כאבים פיזיים שלא מרפים.
שוב אני מרגישה ניצוצות אפלים מתקרבים.
שוב אני מבלה מול קצביות מהבילות, רק שהפעם במקום גברברים אני מפשפשת בכרטיסי דירות – ולצערי זו חוויה לא פחות גרועה…

can__t_feel_nothing_by_niish-d3cdfog

אני כ"כ עייפה כל הזמן, כי הלילות ארוכים, כי השינה כל הזמן מופרעת, כי הימים ארוכים, כי החופש חסר, כי שוב אני כאן מול המסך קוראת את המילים החצי עצובות שיוצאות לי מבין האצבעות…

Pearl JamSleeping By Myself

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s