אישה פנומנלית

אתמול, במקרה פתחתי את הרדיו ב-13:30 ופתאום גיליתי שהתוכנית האהובה עליי של נתן דטנר ואודיה קורן בחמישי בלילה (ציפורי לילה עושות עניין) לא נעלמה אלא פשוט עברה לשישי בצהריים! (בטלים בשישי) נתקעתי בפקקים לא ברורים, איחרתי לפגישה עם הפסיכולוגית, חם בחוץ והכל מעצבן, אבל התגלית הזאת כמעט והשכיחה הכל 🙂 הם דיברו כרגיל על הא …

המשך לקרוא אישה פנומנלית

מודעות פרסומת

נגמרה הבצורת?

אז אחרי תקופת בצורת מרצון לא קצרה, יצאתי בשבוע שעבר לדייט. מה אני אגיד, זו עדיין סיטואציה מוזרה - יושבים לבירה (כן, כן, התחלתי לשתות בירה), מדברים על הא ודה, מנסים למצוא נקודות משותפות, מנסים לראות אם הצד השני מעוניין ו/או מעניין, מנסים ומנסים ו... הוא היה בחור נחמד, נראה קצת שונה מהתמונה שלו (כנראה …

המשך לקרוא נגמרה הבצורת?

חיוך קטן

זה מוזר, פתאום באמצע החיים, באמצע תקופה מטורפת בעבודה, כלום לא השתנה אבל מין תחושת אופטימיות השתלטה עליי, מעין שמחה לא ברורה, חיוך קטן שמלווה אותי במהלך היום גם כשאף אחד לא רואה... זה לא אושר מתפרץ (חס וחלילה 😉 ), זה לא שמשהו מהותי השתנה, פשוט החיוך הדבילי הזה בלב. זה לא שאני מתלוננת, …

המשך לקרוא חיוך קטן

למה?

זהו, נגמר עוד שבוע והשבוע היה למעשה שבועיים עם סופ"ש נחמד באמצע... הספקתי השבוע לא מעט, עבדתי, נחתי, ראיתי הופעה (איזה כיף שהגיע יום העצמאות!), בכיתי, צחקתי, שקעתי בזיכרונות, עשיתי מרתון של סדרה חדשה (2 עונות וחצי כבר מאחורי... רק עוד 10 פרקים נשארו...), הרחתי את ריח הגשם 🙂 והתחלתי לשאול את עצמי שאלות... איך …

המשך לקרוא למה?

הרבה זמן עבר…

ואוו, עבר הרבה זמן מאז הפוסט האחרון... כמעט חיים שלמים 🙂 הספקתי "לבלות" את פסח בעבודה בחו"ל, לגדול בשנה ולבלות את השבועיים האחרונים (כולל את היום הולדת) עם מחלת צננת בלגית טורדנית (היא די דומה לכל צננת טורדנית אחרת, רק ארוכה ובלתי נגמרת ולכן זכתה לשם כבוד משל עצמה...) אני לא כ"כ יודעת מאיפה להתחיל, …

המשך לקרוא הרבה זמן עבר…