חנוכה

זה היה חנוכה עמוס, הרבה הדלקות נרות, הרבה משפחה וחברים, הרבה סופגניות, הרבה נרות, הרבה חיוכים.
זה היה חנוכה עמוס, הרבה פרידות, הרבה שירים, הרבה מערכונים, הרבה תנחומים, הרבה זיכרונות, הרבה דמעות.
זה היה חנוכה עמוס ששינה הכל, אבל בסופו הכל נשאר פחות או יותר – אותו הדבר…

כשאריק איינשטיין נפטר נצבט לי הלב והסתובבתי עם הצביטה הזו בערך שבוע. מעין געגוע למישהו שמעולם לא באמת הכרתי, מעין געגוע למציף בלי כוונה, מעין געגוע שמעלה זיכרונות לאנשים אחרים בכלל.

כשספי ריבלין נפטר הצביטה היתה שונה כי היא לוותה במעין הקלה. הקלה בשביל מישהו לא באמת הכרתי אבל סבל כ"כ הרבה, הקלה בשביל משפחה שאני לא מכירה אבל למרות שהיא בטח היתה נותנת הכל בשביל עוד דקה איתו, יודעת שאם הדקה הזו היתה סבל – טוב שהיא חלפה, הקלה שמעלה זיכרונות על אנשים אחרים בכלל.

כל הגעגועים והזיכרונות האלו לאט לאט התבהרו והתמקדו לכדי געגוע לסבא.

לפעמים אני מרגישה קצת אשמה שאני בוכה כ"כ הרבה על סבא אחד ועל השני הרבה פחות.
שניהם נפטרו בשיבה טובה.
שניהם חיו חיים מלאי חוויות, הצלחות, כאבים, מלחמות וניצחונות.
שניהם זכו לראות את הילדים שלהם גדלים, מתפתחים, מתחתנים, מתרבים ואפילו קצת מזדקנים.
שניהם חסרים לי ולכל המשפחה ביום-יום.

אבל אחד נלחם שנים במחלות שונות ומשונות, ניצח אותן כנגד כל הסיכויים ונאלץ להילחם שוב ושוב ושוב.
וכל המלחמות האלו גבו את חובן גם מאיתנו אבל בעיקר ממנו.
וכל המלחמות האלו הכינו אותי לאט לאט לסוף המתקרב.
וכשהוא הגיע, זה היה נורא, לא ישנתי שבוע, אבל הכאב העצום לווה בתחושת הקלה בשבילו – סוף סוף הוא סיים להילחם…

על השני נפלה המלחמה בהפתעה, עד אז היו רק קרבות ופתאום בבת אחת מלחמה רב-מערכתית תקפה אותו (ואותנו) מכל הכיוונים.
לא הספקתי להיפרד כמו שצריך.
לא הספקתי לעכל.
לא הספקתי…
נשארתי עם המון זיכרונות וגעגועים. עם המון תמונות שרצות בראש, עם המון עצות (שלפעמים בעת מתן העצה נשמעו מפגרות, אבל היום – זהב!), עם המון חיוכים ועם המון דמעות.

אני מתגעגעת לשניהם.
אני בוכה על אחד מהם הרבה יותר…

missing_you_by_latoday

 

 

ביום רביעי שידרו בערוץ 10 ערב מחווה לספי ריבלין שנערך לפני מס' שנים ובסופו הוא שר שיר מרגש ביותר שכתבה לו ביתו – שיר האומן. מיד רצתי לחפש אותו ביו-טיוב, אבל לצערי לא הצלחתי למצוא אותו…
אז במקומו, החלטתי לסיים את הפוסט הזה עם התכנית המופלאת ציפורי לילה מתגעגעות – רגע עם ספי 27.4.2012 ולא תאמינו בדקה 45 השיר מופיע!
אבל תקשיבו לכל התכנית, מבטיחה לכם הנאה מלאה!

2/8/2014
תראו מה מצאתי!

מודעות פרסומת

3 תגובות ל-“חנוכה

  1. פינגבק: זה לא נגמר… | +shloshim30

  2. רשומה יפה

    כתבת יפה על שני הסבים שלך.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s