עדיין כאן…

הפוסטים האחרונים שלי הריחו קצת כמו תבוסה או יאוש (או שניהם), אבל אני לא לגמרי שם.
לפעמים בא לי להרים ידיים,
לפעמים אני בודקת איך זה מרגיש עם ידיים מורמות,
לפעמים אני ממש על הקצה,
אבל במאבק הפנימי הזה שלי, עדיין אין מנצחים…

השבוע הפסיכולוגית שלי אמרה שהיא ממש שמחה לראות עד כמה אני מתאמצת, עד כמה אני מחפשת.
וכמובן שהשאלה המתבקשת מצידי היתה: "מחפשת מה?"
אז מסתבר שאני מחפשת תשובה, מחפשת בתוכי מה מתאים לי, מחפשת מה אני רוצה מהחיים שלי בכלל ובתחום הזוגיות בפרט.
אין מה להגיד, לפעמים אני צריכה לשמוע את המילים במפורש כדי להבין שזה בדיוק מה שרציתי להגיד 😉

אני צריכה משהו,
אני חייבת איזה מקור עניין חדש,
משהו בשבילי, בשביל הנפש, בשביל שאני ארגיש שאני עושה משהו עם עצמי חוץ מלעבוד.

nanlawson_FYS

רציתי לכתוב שאני צריכה מישהו,
הלוואי שהייתי יכולה להיות בטוחה שאני צריכה מישהו,
מישהו בשבילי, בשביל הנפש, בשביל שיהיה לי מישהו לאהוב חוץ מהעבודה שלי.
רציתי –
אבל איך עושים את זה?
איך כותבים דבר כזה אם אני כ"כ רוצה אבל לא מסוגלת להביא את עצמי לעשות משהו בנדון?
כמה כבר אני יכולה לקוות, לייחל, לרצות אבל לעשות כלום? (ונראה לי שלכתוב כאן זה לא כלום, אבל די קרוב לזה…)

העצב שלה / איפה הילד

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s