שנה חדשה הגיעה

שנה חדשה הגיעה והפעם החלטתי באופן מודע שלא לעשות סיכום שנה ולא לשקוע לתוך דיכדוך הסיכומים…
במקום, נתתי למוח שלי חופש מוחלט וכל מיני מחשבות מוזרות הציפו אותי, ואם אני מוצפת – הדרך הטובה ביותר לייבש את ההצפה זה לכתוב כאן 🙂

shana_tova1

  1. התחלתי לראות בחג את "מחוברים+", פעם ראשונה שלי ואני חייבת לציין שבינתיים זו סדרה מצויינת!
    בפרקים 3-4 מתחילים ליפול טילים בת"א (או יותר נכון, נשמעות אזעקות) ופתאום זה היכה בי שהמיני-מלחמה הזו התרחשה רק לפני פחות משנה…
    פתאום זה נראה כ"כ מפחיד, אולי יותר מפחיד ממה שזה היה במציאות או אולי פשוט עם הזמן (והציניות הישראלית) הפחד הזה קצת נשכח…
    פתאום זה כ"כ מודגש עד כמה המדינה הזו משוגעת כשמלחמה וטילים נראים לנו כ"כ נורמליים עד שפחות משנה אחרי כבר כמעט ושכחתי…
  2. פעם מזמן כתבתי על חוויותי מערב ספיד דייט, היום קראתי על החוויה מזווית גברית.
    אני חייבת לציין שזה נשמע כמעט אותו הדבר…
    אין לי מושג מה זה אומר 😉
  3. הרגל שלי עושה קולות של מתאוששת, אבל בכל פעם שאני שוכחת קצת מהצרות שהיא עשתה לי החודש היא טורחת להזכיר לי – קצת זטץ, כאב קל אך משתק, זריקה קלה של מוגבלות תנועה…
    בקיצור – חולת תשומת לב הרגל הזאת!
  4. כל הכבוד לנבחרת ישראל בכדורגל!
    הם לא רצו להשאיר את נבחרת ישראל בכדורסל לבד במערכה ושיחקו פשוט נהדר…
    או שלא…
  5. הרבה זמן לא כתבתי כאן על הקבוצה "למאותגרי זוגיות" שאני הולכת אליה.
    זה לא שאין לי מה להגיד, פשוט אין לי מושג איך…
    אנחנו נפגשים פעם בשבוע כבר חצי שנה, מדברים, מקשיבים ולא הרבה קורה.
    טוב, זה לא לגמרי נכון.
    אני לא לגמרי בטוחה למה, אבל מהפגישה הראשונה נבנתה מסביבי חומה גבוהה גבוהה. זה לא ממש מפתיע עניין החומה, אבל לחומה נוספו גם דוקרנים ארסיים ומשהו במנגנון השליטה עליהם התפקשש והם נשלפו ללא יותר מידי שליטה.
    אני יודעת שיש אנשים שמצליחים ללחוץ לי על כל מיני נקודות לא ברורות, אנשים שפשוט מעצבנים אותי במהות שלהם. הם לא צריכים לעשות כלום, פשוט להיות. ובקבוצה הזאת יש שניים כאלו וזה מאוד מאוד מאוד קשה…
    לאט, לאט, ככל שעובר הזמן, נראה לי שאני מצליחה יותר ויותר להשתלט על מנגנון הדוקרנים והם נשארים יותר ויותר מוסתרים.
    לאט, לאט, ככל שעובר הזמן, אני מוצאת את השקט הפנימי בחלקים מהשעה וחצי שאנחנו שם בחדר.
    לא, לאט, ככל שעובר הזמן, הנקודות הרגישות קצת מתכהות – קצת…
    חדי ההבחנה בטח שמו לב שלא כתבתי בשום מקום שהחומה נפלה או התנמכה, היא עדיין שם.
    מידי פעם נפתח חרך צר, לפעמים הוא אפילו לא חרך ירי…
    אולי יום אחד הוא יתרחב מספיק כדי שאני אתן למישהו להציץ פנימה, אולי הוא יהיה מספיק רחב כדי שיהיה לי על מה לכתוב כאן…

God & Satan / Biffy Clyro

,I talk to God as much as"
I talk to Satan
'Cause I want to hear both sides
Does that make me cynical,
There are no miracles and
"…This is no miraculous life

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s