If I was a boy…

אף פעם לא רציתי להיות בן במקום בת, אף פעם לא הצטערתי שנולדתי אישה ולא גבר, אבל אתמול בלילה בדרך חזרה מסרט עם חברות (הסיפור של מאד – מומלץ בחום!) כשהרדיו מתנגן ברקע פתאום היתה לי הארה: אם הייתי גבר, כנראה שהייתי לוקחת כבר ממזמן את מקל הנדודים שלי ובורחת לי לאנשהו לאיזו תקופה…

מגרד לי בקצות האצבעות כבר תקופה לא קצרה.
מן גירוד כזה של חוסר מעש, של "משהו שם בחוץ מחכה לי", של רצון לא מוסבר לברוח רחוק ולמצוא את עצמי ואת השקט שלי…

נפתח לי התיאבון לבריחה, נפתח והוא לא מצליח להתמלא…

ברחתי לפני שנה וזה היה כ"כ כיף וכבר שנה שלא כיף לי…

אני כאן, עובדת, יוצאת, נמצאת, אבל לא באמת.
אני כאן אבל רוצה להיות שם.
אני כאן אבל לא באמת…

תמיד הייתי טיפוס של בית. אני אוהבת להיות בבית שלי, אני אוהבת להיות קרובה למשפחה (אבל לא יותר מידי…), אני אוהבת את השגרה שלי, אני אוהבת את ההרגלים שלי, אני אוהבת את הסדר שלי (וגם את חוסר הסדר שלי).
אבל אני גם אוהבת לטייל, לנשום אוויר הרים צלול כיין, לשמוע את השקט של הטבע, להריח את החופש, להרגיש את הכאבים אחרי ההליכה – להתלונן ולחייך על ההישג, לתפוס במצלמה את הזיכרון המתוק שיעלה לי חיוך נוסטלגי אח"כ, לגלות משהו בעצמי, ללכת לאיבוד ולחזור חזרה עם חיוך וחצי צביטה בלב.

IMG_4838

רחוק ככל האפשר…
איסלנד 2012

אין לי בעיה להיות בבית לבד, להיסגר סופ"ש שלם מבלי לדבר עם איש (ולפעמים אפילו יותר) – לא צריך בשביל זה שותפים למסע…
אבל לטיולים כבר שנים שאין לי שותפים.
בהתחלה ניסיתי לגרור איתי חברות חדשות, זה קרה בערך פעם בשנה-שנתיים וזה היה מעט מידי אבל בהתחשב בנסיבות – מספיק.
אח"כ כבר התייאשתי והפסקתי לנסות, לפעמים יוצא איזה טיול משפחתי, לפעמים איכשהו מתפלק איזה מסלולון ולפעמים איזו נסיעה לחו"ל שבה מתאפשר ללכת קצת.
כי ככל שעוברות השנים וכולם מתחילים להסתדר זוגות-זוגות (ואפילו יותר מיזה), אין לי מקום, אין לי על מי להתעלק מבלי להרגיש גלגל חמישי.

מידי פעם שואלים אותי: "נו, אז לאן את מתכננת לנסוע?" או "את לא מתכננת איזו נסיעה לחו"ל?"
ומה אני יכולה לענות? "אין לי עם מי?"

כי אם הייתי גבר, כנראה שהייתי לוקחת את מקל הנדודים שלי ויוצאת לאבד את עצמי קצת…

אבל אני לא, אז אני כאן, בחדר האינטימי שלי, נזכרת בכל הבריחות שהיו לי, מתגעגעת לשקט הרחוק והמשחרר, מפנטזת על מקום אחר שיקבל אותי בזרועות פתוחות לתקופה ויזמין אותי ללכת בו לאיבוד ולמצוא את עצמי…

Evanescence All That I'm Living For

,All that I'm living for
,All that I'm dying for
.All that I can't ignore alone at night
,All that I'm wanted for
.Although I wanted more
.Lock the last open door, my ghosts are gaining on me

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s