שבוע עמוס…

פתאום משום מקום נפל עליי שבוע עמוס!

בלי יותר מידי זמן לעכל את זה, נשלחתי עם הבוס שלי לפגישה בחו"ל לקצת פחות מ-48 שעות. מה שכמובן כלל ימים של הכנות (מישהו אמר לילות? ;-)), טיסה משונה, פגישה אחת עם הנחיתה באמצע הלילה, פגישה שניה למחרת בבוקר, שוטטות קצרה בארץ זרה, ארוחת ערב עם הלקוחות הפוטנציאלים כמו בסרטים (גם מבחינת האוכל וגם מבחינת הדיבורים הבלתי נגמרים וההתחנפויות) וטיסה חזרה לא פחות משונה…

אין מה להגיד, עם כל העייפות שרדפה אותי לאורך כל הביקור (ולאחריו…) – זו היתה חוויה!
ומישהו פעם לימד אותי שאם מאמצים את המשפט "הכל בחיים חוויות!" אז הכל הרבה יותר קל 🙂

בקושי הספקתי להתאושש מהנסיעה ונפלה עליי מכה קשה – מסיבת רווקות של בת דודה שלי…

אני חושבת שסיפרתי כאן לא מעט עד כמה אני סולדת מהקונספט הזה, אני די בטוחה שקיטרתי כאן מספיק בעבר וזה די ברור וידוע שזה אחד האירועים השנואים עליי, אבל כשבת דודה מתחתנת ומזמינה למסיבת רווקות – אין שום דרך להתחמק…

3603874_0346e4ee_560

אז ארזתי את עצמי, לקחתי רגיעון וירטואלי, לבשתי את הבגדים הכי לבנים שמצאתי (מתישהו מישהו חייב להבין שזה שכלת השמחה מתחתנת לא אומר שכולנו חייבות ללבוש לבן! אין בזה שום הגיון! ואין לי שום חולצה לבנה בארון!), הוצאתי כסף למימון התענוג, מצאתי חפץ "משמעותי" שמקשר ביני ולבינה, תליתי תמונת פספורט מביכה על הפלקט, מרחתי חיוך על השפתיים (או לפחות ניסיתי) וכשהזמנים הפכו באמת קשים – הודתי לאלוהים שהתנדבתי להביא מצלמה!

כמו בכל מסיבת רווקות היו משחקים, היו איחולים, היה סרט משעשע בכיכובו של החתן המיועד, היתה בריכה, היתה מוזיקה (מזל שלא הבאתי את שלי – היא לא היתה משתלבת שם ;-)), היו צחוקים והיה הרבה הרבה אוכל…
כמו בכל מסיבת רווקות, עדיין לא הצלחתי להבין למה הדבר הזה טוב? (חוץ מלהכיר בין האורחים של החתונה – אבל בשביל זה יש חינה לא???).
כמו בכל מסיבת רווקות, הרווקות היו מיעוט והפעם תחושת החריגות התעצמה כשכולם בהו בבטן ההריונית של אחותי ושאלו: "רגע, מי הבכורה?"
כמו בכל מסיבת רווקות, נראה לי שהכלה המיועדת נהנתה וזה מה שחשוב…

מה אני אגיד, זו היתה הכנה לקראת החינה בשבוע הבא והאירוע הגדול עוד שבוע וחצי…
כמעט והספקתי לשכוח עד כמה רועשים המפגשים עם הצד השני (ככה זה כשמתגרשים, פחות נפגשים :-)), אבל הי – מה לא עושים בשביל בת-דודה אהובה, קצת אוכל מרוקאי מצויין והזדמנות לשחק עם התמונות בפוטושופ ולהכין סרטון משעשע!!!

אין לי הרבה כוח לשבוע המתקרב, אבל לפחות באמצע שלו יש את אחד החגים האהובים עליי!
ובסופו – ההופעה המרגשת של יהודית ונורית ושל אהוד ואביתר!
סופסוף יש למה לחכות!
עונת ההופעות החלה!!!

מישהו שומע אותי / איפה הילד

אחד השירים המושלמים בשביל לצעוק ולהוציא הכל החוצה!

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s