הבאסה

"כל היום ניסיתי לרמוז בעיניים עצובות
אני לא מרגיש טוב…"
(לא מרגיש טוב / דודו טסה)

בזמן האחרון אני הופכת יותר ויותר טובה בלהסתיר את מה שאני מרגישה, לפעמים אפילו מעצמי…
אף פעם לא הייתי מאלו ששיתפו אחרים במה שעובר עליהם, אני חושבת שאפילו החברות הכי טובות שלי לא יודעות על הזמנים הקשים שעברתי עם הבאסה של עצמי ונראה לי שהן יודעות עליי הרבה פחות מאשר מהאנשים שקוראים את הבלוג הזה.
אבל בזמן האחרון הבאסה הולכת ומתרחקת ממני, פחות נדודי שינה, פחות בכי אל הכרית, פחות שחור גדול ומטביע, פחות…

זה נשמע טוב, כאילו משהו השתפר – אבל לא ממש…

it__s_all_in_the_eyes__colored__by_LostInHollywood

השבוע בשיחה השבועית עם הפסיכולוגית שלי, סיפרתי לה על חברה שנמצאת במצב נפשי ממש גרוע. היא די אנורקסית, דיכאונית ובאופן כללי נראה לי שחייבת לשבת עם פסיכיאטר ולקבל תרופות בהקדם (טוב היא לא ממש חברה, חברה של חברה. לא נראה לי שיש לי את הכוחות הנפשיים בשביל חברה שכזו 🙂 ).
ואז היא שאלה אותי אם הייתי פעם בדיכאון ועניתי שכן. אני לא יודעת אם זה דיכאון קליני, אני קוראת לו דיכאון לילה – באסה כבדה שנופלת עליי כשיורד החושך והמחשבות משתלטות ואז אני מנסה לדחות את השינה כדי לא לשהות עם המחשבות האלה, והלילה הולך ומתקצר והעייפות מתגברת והבאסה לא עוברת. אבל לאחרונה הבאסה יחסית מרפה. זה לא שהיא לא תוקפת מידי פעם, אבל זה לתקופות קצרות יחסית…
השאלה הבאה היתה: "היית מספרת לי אם היא היתה תוקפת אותך?" ואני: "נראה לי שכן…"
ואז התחלנו שיחה על למה הבאסה תוקפת עכשיו פחות ונגמר הזמן…
חשבתי על זה קצת, ונראה לי שהנושא נתקע לי בתת מודע אפילו יותר ממה שחשבתי כי הינה, אני כאן באמצע הלילה וכותבת על זה…

אני חושבת שאיכשהו הצלחתי לעקוף את הבאסה הזו, איכשהו הצלחתי להגיע למסקנה או להחלטה שזה פשוט לא שווה את זה, שזה פשוט לא יעזור לי בחיים אז אין צורך לשקוע בזה.
אני חושבת שאיכשהו שכנעתי את עצמי שזה המצב וככה זה ואין טעם לשקוע בזה.

עשיתי את אותו הדבר עם נושא האיחורים, פעם הייתי מאוד מתעצבנת על עצמי כשהייתי מאחרת למקומות. אבל עם הזמן החלטתי שאין שום טעם בלהתעצבן על משהו שלא בשליטתי (פקקים וכו') ומאז, לרוב אני פשוט שרה עם הרדיו וזהו. החיסרון של ההבנה הזו, שכמות האיחורים שלי הלכה וגדלה…

אולי זו גם הסיבה שלא בא לי לעשות יותר מידי בכיוון הזוגי. אולי עם ההבנה/החלטה שאין טעם לשקוע בתוך הבאסה, הגיעה גם ההחלטה להתרחק, להתאמץ פחות ופשוט לשיר עם הרדיו…

לא מרגיש טוב / דודו טסה

"כל היום ניסיתי לרמוז בעיניים עצובות 
אני לא מרגיש טוב 
זה מן משחק מחבואים מחפש מילים 
אשמח אם תתקרבי 
אני לא מרגיש טוב…"

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s